להביא צעצועים מהבית?
האם יתכן שהצעצועים שנמצאים בחדר ההמתנה של הרופא נגועים במחלות זיהומיות? האם יתכן שבאנו להתרפא ויצאנו חולים או שזו סתם היסטריה? הכל בכתבה הבאה…
רקע
הורים רבים מונעים מילדיהם לשחק במשחקים שבחדר ההמתנה של הרופא מחשש להדבקות משניות. בכל זאת, ברור שחדר ההמתנה של רופא הילדים צריך לכלול גם משחקים.. אין מה לעשות – ילד נשאר ילד אפילו אם הוא חולה…
סתם היסטריה או חשש אמיתי?
כמו כל שמועה מבהילה שעוברת כאש בשדה קוצים, גם לשמועה זו היה צורך לשים סוף ולבדוק האם מדובר במיתוס שיש לנפצו או בחשש אמיתי מפני הדבקות בחדרי ההמתנה. לשם כך בוצע המחקר הבא.
המחקר
המחקר שפורסם ב The Pediatric Infectious Disease Journal, כתב העת למחלות זיהומיות בילדים, בדק את הנושא. במחקר דגמו החוקרים 18 צעצועים מחדר ההמתנה של הרופא בעונות שונות במשך השנה. בכל עונה נבדקו הוירוסים הרלוונטיים. בנוסף, נבדקו הצעצועים לפני ואחרי חיטוי באלכוהול. לסיום, בקשו החוקרים מהילדים לשחק בצעצועים במשך עשר דקות ואז בדקו את ידיהם.
התוצאות
כ 20% מהצעצועים בחדר ההמתנה של הרופא היו נגועים. בין הצעצועים הנגועים היו גם משחקים חדשים שטרם שיחקו בהם מעולם. החיטוי באלכוהול הועיל לחלק קטן מהצעצועים. בואו נפרק את זה לאט לאט.
20% מהצעצועים היו נגועים – ברור שהצעצועים שבאים במגע עם חולים יכולים להיות עם וירוסים שונים. ההפתעה לא נמצאת בנתון הזה. ההפתעה היא דווקא בנתון הבא: בין הצעצועים הנגועים היו גם משחקים חדשים שטרם שיחקו בהם מעולם!! – אתם מבינים עד כמה המחלות מדבקות?! אפילו צעצועים שלא שיחקו בהם מעולם "חטפו" קצת וירוסים מהסביבה. מספיק שילד משתעל לכיוון משחק חדש והמשחק כבר לא חדש. ואוו! אתם מבינים מה קורה בגן או אצל המטפלת? עכשיו אתם מבינים יותר למה כולם חוטפים את אותם וירוסים? לא צריך שכולם ישחקו באותו המשחק וישתו מאותם הכוסות – לפעמים צריך רק שהילד הנכון ישתעל לכיוון המשחקים – וכל הגן חולה…
החיטוי לא עוזר
אבל לפני שאתם נכנסים להיגיינת יתר חשוב שנחזור לנתון הבא: החיטוי עזר לחלק קטן בלבד של המשחקים. תנסו להעביר לכם בראש את המשחקים שיש לכם בבית: ברור שאת הלגו אין מצב לחטא, כך גם את הפליימוביל. מה עם הדובי והבובה? כנראה שגם לא. מה ניתן כן לחטא? צעצועים ספורים בלבד. הם צריכים להיות מחומר פלסטי כלשהו ללא חריצים וטקסטורות שיקשו על הניקוי ובקיצור – אין כמעט דבר כזה.
המלצת איגוד רופאי הילדים האמריקאי
המלצת האיגוד היא להשתמש בחדר ההמתנה בצעצועים חד פעמיים או צעצועים רחיצים בלבד. כמובן שזו אופצייה לא ישימה. אף אחד לא היה רוצה שהבן שלו בכיתה א' יקח מהמדף בחדר ההמתנה את אחד משלושים ברווזי הפלסטיק הרחיצים וישחק בהם. ילדים צריכים מגוון מסוים והתאמה בסיסית לפי גיל. אפשר לוותר לגמרי על צעצועים? אפשר אבל חבל מאד. פעמים רבות נמצאים הילדים במתח לפני הפגישה עם הרופא. אנשים מבוגרים מנענעים את רגליהם בעצבנות בחדר ההמתנה. אחרים מתופפים באצבעותיהם או מביטים ללא הרף בשעונם. ילדים לא יודעים לבטא את המתח שלהם בצורה כזו, ודי לחכימא ברמיזא…
אז מה עושים? לפני שנגיע לשאלה זו, אני רוצה להציג לכם נתון חשוב נוסף מהמחקר: קבלו את הבשורות הטובות.
הבשורות הטובות
במחקר התגלה נתון מעניין: לא נמצאו על ידי הילדים ששחקו במשחקים הנגועים וירוסים כלל! הידיים היו נקיות!! מה זה אומר לנו? מבחינה תיאורטית – תתכן הדבקה כתוצאה ממשחקים נגועים אולם לא נמצא אף ילד שעל ידיו וירוס שהגיע ממשחק נגוע. על אף שהמשחק היה נגוע – הילד לא נדבק ולא הועברו חיידקים אל ידיו.
מסקנה אישית שלי ורק שלי
המסקנה האישית שלי מהמחקר הזה היא שבגלל שההדבקה היא תיאורטית לגמרי ולא כל כך מתבצעת בפועל, אין טעם לחשוש ממשחקי הילדים שנמצאים בחדר ההמתנה של הרופא. עם זאת, הורים לילדים ש"תופסים כל וירוס שמסתובב בשכונה" כדאי שיחשבו פעמיים לפני שהם נותנים לילדים לשחק במשחקים שבחדר ההמתנה. כדאי אולי להביא משחק או שניים מהבית.. בכל אופן, גם זה לא בטוח ימנע הדבקה אבל כנראה יצמצם מאד את הסיכונים. כאמור, זוהי המסקנה האישית שלי על סמך הנתונים שפורסמו במחקר וכל אחד יכול להסיק את מסקנותיו.
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!