הבדיקה תקינה – הנבדק לא…

מסתבר שאחת מכל עשר ילדות שנושמת לרווחה כשמתברר שהדלקת בדרכי השתן אצלה עברה – שמחה שמחה מוקדמת. 10% פספוס בבדיקות השתן המהירות. מה עושים? הכל בכתבה הבאה.

על דלקת בדרכי שתן הרחבנו בעבר ולכן אני מרשה לעצמי להתחיל קצת מהאמצע. אני גם לא צריך שוב לכתוב שזה נפוץ יותר אצל נשים מאשר אצל גברים ולכן בדרך כלל נדבר על נשים, אני גם לא צריך להסביר שהסיכון של הנשים נובע מקרבה אנטומית של השופכה אל פתח מערכת העיכול שמלא בחיידקים, אני גם לא צריך לסקור את הפתרונות הטבעיים והטובים ולא לספר על נזקי התרופות הסימפטומטיות שלא נועדו לרפא וגרוע מכך – הן מפריעות לריפוי. על כל אלו כבר דיברנו. אז על מה נדבר היום? על מחקר חדש ועל סוגים שונים של בדיקות לזיהוי דלקות בדרכי שתן.

ישנן שלוש שיטות שמשמשות היום לאבחון וזיהוי של דלקות בדרכי שתן:

1. הבדיקה המהירה – הנבדק אוסף שתן לתוך כוסית, מכניסים סטיק (כמה סטיקים בד"כ) לתוך הכוסית ומקבלים תשובות מתשובות שונות. ניתן לדעת את כמות הסוכר בשתן, את רמת החומציות ודברים נוספים רבים. אחד הדברים שנבדקים בבדיקה הסטנדרטית היא המצאות של תאי דם לבנים בשתן. מצב כזה מצביע על איזושהי דלקת וסביר להניח, בצירוף סימפטומים, תלונות וסיפור מקרה מתאים שאכן מדובר בדלקת קלאסית בדרכי שתן. יתרונות: הבדיקה מהירה וזולה יחסית מכיוון שאין כאן שימוש ממושך בכוח אדם ובציוד יקר.

2. בדיקת תאי דם לבנים תחת עדשת המיקרוסקופ – יתרונות: מדוייק מאד. אם יש תאים – רואים אותם. אם אין תאים – לא רואים אותם. חסרונות: דורש איש מעבדה שישב ויסקור את השתן במטרה לגלות בו תאים דבר שלוקח זמן, משתמש בכוח אדם לזמן מרובה יחסית ומשתמש בציוד יקר.

3. תרבית – תרבית זה בעצם ריבוי של חיידקים. לוקחים כמות מסוימת של שתן, מניחים בתוך צלוחית פטרי עם מצע שחיידקים אוהבים. מכניסים לטמפרטורה טובה וקבועה ועוקבים אחרי התפתחות החיידקים. אם היו כמה חיידקים בשתן שייקח שעות לראות אותם, הרי שבשימוש בתרבית אותם חיידקים יהפכו למליונים או מילייארדים של חיידקים ויהיה ניתן לזהות אותם בקלות בצלוחית. אגב, לכל חיידק יש את צורת המושבות האופיינית לו, כלומר, כאשר החיידקים מתרבים ויוצרים מושבות, ניתן לראות לפעמים על פי צורת המושבות באיזה חיידק מדובר.

טוב, התבלבלנו? אז מה עדיף?

במטא אנליזה שפורסמה ב THE LANCET, מתברר שהבדיקה העדיפה, לפחות אצל ילדים, היא התרבית. הבדיקה המיקרוסקופית היא יקרה וללא יתרונות על פני התרבית. התרבית אומנם לוקחת זמן רב יותר מבדיקה מהירה והתוצאות מתעכבות ("רגע, תנו להם זמן להקים מושבות אחרת איך נראה אותם?" [איש המעבדה]. "אבל אני צריך לדעת האם לתת אנטיביוטיקה או לא!!!" [רופא המשפחה המסור] כך זה נשמע פחות או יותר..) אבל בכל זאת, היא מדוייקת יותר. מסתבר שמתוך הבדיקות המהירות עם התשובות השליליות, יש 10% מוטעות. כלומר, הבדיקה מראה שהנבדק בריא אולם בצלחת הפטרי של אותה הנבדקת מאותו השתן צומחות מושבות רבות של חיידקים.

אתן מבינות? 1 מעשר ילדות שיוצאת בתחושת הקלה מהבדיקה שמחה שמחה מוקדמת. בתוך תוכה שוכן עדיין החיידק ועושה שם שמות. הבדיקה תקינה – הנבדקת לא…

החוקרים ממליצים בכל אופן, לא לוותר על בדיקת התרבית גם אם עושים בדיקה מהירה על מנת לצמצם את הטעויות ועל מנת שלא לפספס ילדות מודלקות שלא יקבלו טיפול בגלל הבדיקה שהכזיבה…

והערה לסיום: אומנם המטא אנליזה נערכה על בדיקות שתן אצל ילדים אולם לדעתי האישית והלא מחייבת, התוצאה תהיה דומה אם תבדקנה נשים במחקרים ומטא אנליזות דומות. בקיצור – לדרוש תרבית ולא להסתפק בסטיק המהיר.