ווירוסים – מיהם באמת?

האם ווירוס "חושב"? האם הווירוס "מבין"? האם המיקרואורגניזם שנמצא בכל מקום מסביבנו "רוצה"? מיהו הוירוס של שפעת החזירים שכולם כל כך חוששים ממנו? ממה הוא מורכב? למה הוא התפרץ פתאום? מהו נגיף האיידס? האם ניתן לומר שנגיף האיידס הוא סולידי ולא מזיק? ניסיון ראשון בעולם לנפץ מיתוסים.

חיידקים – מבנה ביולוגי
חיידק הוא יצור קטנטן. חיידק הוא בעצם יצור שבנוי מתא אחד. החיידק מכיל את כל המערכות שיצור חי אמור להכיל – דרכי התרבות, יכולת השמדה עצמית, דרכי תקשורת עם תאים אחרים, יכולת קיום עצמית, דרכים ליצירת אנרגיה ועוד ועוד. לכאורה, נראה שלהגיד "חיידק רוצה", זה כמו להגיד "כלב רוצה" או דומה יותר "התולעת רוצה". אלו נשמעים דברים לא רחוקים מאד, אם כי, קצת מוזרים במחשבה ראשונה.

וירוסים
אצל הוירוסים זה עניין אחר לגמרי. הוירוסים לא מכילים שום מערכת ביולוגית. הם אינם מכילים איברוני התרבות, הם לא יכולים לבצע תקשורת ואפילו לא יכולים ליצור אנרגיה. יותר מזה – הוירוס אפילו אינו יכול לנוע או להגיב. הוירוס הוא דומם. דומם אמרנו? כן! כך מוגדרים הוירוסים היום ברוב העולם. אבל – וכאן מגיע אבל גדול – הדומם הזה יכול להגיע במקרה (שהרי הוא לא יכול לנוע…) אל תא מארח. הוא מגיע דרך האוויר, דרך מחזור הדם ובדרכים אחרות כאשר "מישהו עוזר לו לזוז". הוירוס נכנס לתא וכך יכול לנוע, להתרבות, לצרוך ולייצר אנרגיה ולהתחיל בחיים הטובים של הדומם המיוחד בעטיפת החיים…

מה הבעיה? חיסון!
כיום יש יותר ויותר חיסונים נגד וירוסים. אם זה היה עובד זה היה יכול להיות נחמד אלא שוירוסים מסוימים יכולים לשבש את המהלך "המבריק" שבהמצאת החיסונים. הווירוס הדומם, יודע ליצור לעצמו מוטציות שיודעות להיווצר מעצמן. כך, באופן זה, הוא נעשה עמיד מאד לתרופות והופך את החיסונים לאבן שאין לה הופכין. כך קורה למשל בנגיף האיידס (HIV). בנגיף זה, יש מוטציות בלתי פוסקות של הנגיף, מצב שלא מאפשר כרגע לפתח חיסון נגדו.

מוטציה
המילה מוטציה היא לדעתי מילה מכובסת, כלומר, מילה שאנשים משתמשים בה בכדי לא להגיד משהו אחר שהם לא רוצים להגיד. כשאומרים מוטציה זו דרך יפה לומר "החיידק לא רוצה לשרוד את התרופות, הוא לא שואף לחיות, הוא לא רוצה להתגבר על מערכת החיסון, זה פשוט קורה". מוטציה היא דרך אינטליגנטית לבטל את מושג ההשגחה בעולם. הכל קורה לבד. אין שום בקרה חיצונית על מה שקורה.

מנהיג לבירה
ברור שיש כאן הנהגה. יש מישהו שמנהיג את הוירוסים להתנהג כך. אולי אין לוירוסים שכל אבל יש מישהו שדואג שהוירוסים יעשו כך או אחרת. יש מישהו שדואג שמשהו ברמת הדומם יצליח להשתלט על גוף שלם ולפעמים אפילו להשמיד אותו.

סיפור בדיוני
בארץ רחוקה, מעבר להרי החושך, נמצאת תרנגולת איומה. התרנגולת, שנראית ככל התרנגולות, מטילה כל יום ביצה אולם פעם ב 7865 יום – הביצה שמטילה התרנגולת, מתחילה לטייל בעולם ולגבות קורבנות. הביצה מתחלקת לחלקים קטנים וכל חלק חודר לגוף של אדם והביצה מפילה מליוני חללים…. טוב, הבנתם, נכון? הוירוסים הם כמו חתיכות זעירות של ביצה. הם בסך הכל גושי חלבון קטנים ולא מפותחים. למה שיום אחד תתחיל ביצה (או מקבילה הווירוס) לתקוף סתם בני אדם? אם זה לא היה כל כך אמיתי וכל כך עצוב, הייתי אומר שזה סיפור בדיוני טוב.

איידס
האיידס הוא עוד חלקיק של חלבון שהחליט להחריב את האנושות. למה קם לו חלקיק חלבון ומחליט לתקוף אדם? זה נראה לכם הגיוני שהחביתה שאתם מכינים תתחיל להשתולל יום אחד לאחר שיצאה מהמחבת?…
האיידס, החלבון המסוכן, משתולל וגובה מליונים של קורבנות ברחבי העולם. השאלה היא – לא איך הגיע האיידס אלא למה החלבון הזה לא מפסיק להשתולל.

הסיבה
אני לא חושב שמישהו יכול להצביע על סיבה ברורה למה כל זה קורה. כאשר חיידק קם בבוקר ומחליט להיות אלים, ניתן לומר שיש כאן יצר קיומי של בעל חיים. ממש כשם שנחש מכיש כאשר הוא מרגיש מאויים או כשם שהאלפקה והלמה יורקות כאשר הן מרגישות איום. כאשר וירוס, חתיכת חלבון קטנה, מחליט לקום ולתקוף, דומה הדבר לספר בספריה שיתחיל להכות את המעיין בו או לסיר שיפתח את ארון הכלים ויתחיל לרדוף אחר הילד הקטן. ובכל זאת, מה הסיבה שבגללה עושה את זה הוירוס? אין ספק שהוירוס הוא שליח של משהו הרבה יותר גדול שיכול גם לצפות את המהלכים העתידיים של חברות התרופות וליצור "מוטציות מקריות". הוירוס הוא בסך הכל חתיכות של חלבון שמשליך הבורא על בני האדם.

האם זה משנה משהו בכיוון הטיפולי?
הא-ל נתן לנו רשות לרפאות, כך על פי היהדות, אולם – אסור לנו לשכוח את התפקיד שלו בסיפור. בהסתכלות יהודית, קל להבין שרוב מקרי האיידס הם עונש של הא-ל על מעשים מסוימים שהוא ביקש/ ציווה שבני האדם לא יעשו. כמעט כל נשאי האיידס לא שמרו על טהרת המשפחה ועל קדושת הקשר שבין האדם לאשתו. הא-ל הבטיח שלא יביא עוד מבול על הארץ גם אם בני האדם יעשו מעשי זימה ופריצות, אולם מחיקה של כמה מליונים – לגבי זה הוא לא אמר כלום…
לגבי וירוסים אחרים שפוגעים בחלקים פחות מוגדרים באוכלוסיה, קשה יותר "לעלות על עקבותיו" של הבורא ולנסות להבין מה הוא בעצם רוצה מאיתנו אולם נראה שעצם המחשבה יכולה להביא לכיוון חיובי של חזרה בתשובה, של חשבון נפש והתקדמות מוסרית של האדם.
האם יתכן שחזרה בתשובה לגבי החטא שחטא האדם תעזור לוירוס שאצלו ליצור פחות מוטציות? האם יתכן שבאופן זה התרופות יעבדו עליו טוב יותר? האם בני האדם טורחים בכלל להסתכל בכיוון זה? ימים יגידו האם כיוון זה יכול להיות טיפולי-מדעי.

הטוב שברופאים לגיהנום
כך קובעת היהדות באופן נחרץ. למה? מה עושים טובי הרופאים שלא עושים פשוטם? ניתן להסביר שהטוב שברופאים הוא הבעייתי. אותם רופאים שמצוטטים על ימין ועל שמאל באומרם: תנו לנו כמה שנים וננצח את הסרטן. תנו לנו כמה שנים ונפצח את האיידס. רופאים אלו – מקומם בגיהנום. רופאים אלו – שוכחים את הא-ל ולכן מקומם לא איתו. מי ששוכח את הא-ל לא יכול לזכות בקרבתו. הרופאים הפשוטים, יגידו: בעזרת הא-ל נצליח בעוד כמה שנים להתגבר על מחלת הסרטן. אותם רופאים – יכולים לנסות לרפא שהרי ניתנה להם הרשות אולם הם יודעים מראש שההחלטה האם האדם יבריא או לאו, תלויה בגורמים נוספים שאינם כפופים להם. בניגוד ל"טוב שברופאים" שחושב שהא-ל עובד אצלו, הרופא הטוב באמת, יודע את מקומו.

הוכחה למציאות הא-ל והשגחתו
כנראה שאין הוכחה למציאות הא-ל וכל הוכחה ניתן להפריך. מה שכן ניתן לראות – שהשכל הישר מכוון אותנו כל העת לכיוון הזה של הכרה בבורא העולם, הכרת השגחתו והבנת הקשר שלו עם הברואים. מי שמתאמץ לסגור עיניו בחוזקה (כמו במקרה של הוירוסים), יוכל להתעלם ולחשוב שהכל בעולם הזה מקרי ועובד בשיטת המוטציות המקריות, האבולוציות הלא נשלטות ועוד רעיונות שנועדו להרחיק את האדם משלמות מחשבתית ומהכרת המציאות כפי שהיא מונהגת באמת.

וירוסים – סיכום
נראה לי, שגם אם לא יצאנו עם אמירות נחרצות מדי בנושא, הבנו לפחות שיש משהו שדוחף את הוירוס לפעול וזה כנראה לא הרצון לשרוד או אבולוציות מקריות. קיבלנו עוד נקודת מבט חדשה על הוירוסים, תפקידם בעולם ולמדנו קצת על אפשרויות טיפוליות מיוחדות בוירוסים.