חלב עיזים וזיהומים בחלל הפה – תוצאות ראשוניות

במחקר ראשון מסוגו, נבחנה השפעה של חלב עיזים על זיהומים בחלל הפה. כ-ו-ל-ם יודעים שחלב עיזים מטפל ביעילות בפצעים בפה אך אף אחד לא בדק זאת באופן מדעי מעולם. במחקר מדעי אמיתי משתמשים בקבוצת ביקורת ואף אחד, לא המטופל ולא המטפל יודע האם המטופל אכן קיבל טיפול או שקיבל תרופת דמה (פלצבו). באופן זה, אפילו ההשפעה הפסיכולוגית שיכולה להגיע מכיוונו של הרופא – מתבטלת.

מכיוון שהמחקר טרם פורסם – אפרסם יותר פרטים ממה שאני רגיל לפרסם בדרך כלל, מכיוון שאין לאן להפנות את הקורא המתעניין שרוצה לקרוא בהרחבה ולדעת את כל הפרטים.
את המחקר ערכו החוקרים ד"ר דני מירון וד"ר אורית הדר. המחקר נעשה בשיתוף עם מחלקת עיבוד הנתונים של בית החולים כרמל בעזרת ד"ר עידית לביא.

הבעיה של החוקרים היתה בעיקר גיוס ילדים לצורך המחקר. החוקרים רצו לקבל ילדים בגילאי 1-5 שסובלים מבעיה של זיהום בחלל הפה. הנוהל היה פשוט – הרופא בקופת החולים בודק את הילד, מציע להורים טיפול חלופי במסגרת מחקר מדעי, ההורים שמביעים את הסכמתם, מקבלים מהרופא מידע על המחקר, שאלונים, הנחיות ותשובות לשאלותיהם. ליד דלת ביתם יחכה בקבוק חלב שהובא על ידי מונית. אין לא לרופא ולא להורים או לילד, מושג לגבי תכולת הבקבוק. הם יודעים שיש בבקבוק – או חלב עיזים או חלב פרה.
אך כאן הגיעו הבעיות – לא היו מספיק הורים שהיו מעוניינים להשתתף במחקר. הסטטיסטיקאים שבדקו את הצעת המחקר דרשו 50 ילדים בכל קבוצה של מחקר – סה"כ 100 ילדים. בפועל הצליחו החוקרים לגייס 63 ילדים כאשר ניתן היה להשתמש (מכל מיני סיבות) בתוצאות של 60 ילדים.
כדי לאסוף מספר זה של ילדים, נעזרו החוקרים ב 18 רופאי קופות חולים שונות (!!) שניסו לגייס ילדים פוטנציאליים במשך 20 חודשים!

עז במחלבת טבע-עז שנתנה חסות למחקר

תוצאות
מכיוון שמספר הילדים היה קטן מידי על מנת להגיע למובהקות סטטיסטית (כמו שדרשו הסטטיסטיקאים) ישנן תוצאות מעט חיוביות לטובת המשתמשים בחלב עיזים והחוקרים מאמינים שכשיאספו נתונים נוספים – תהיה מובהקות סטטיסטית למחקר, לפחות בפרמטרים שבהם הוביל חלב העיזים על פני חלב הפרה. הפרמטרים שנבדקו היו שונים ומעניינים –

1. משך החום אצל הילדים היה זהה בין המשתמשים בחלב פרה ובין המשתמשים בחלב עיזים. גם כמות התלונות אצל הילדים שהשתמשו בחלב עיזים לא היתה נמוכה יותר. הבדיקה הרפואית של הילדים אחרי השימוש בחלב, הראתה שאין הבדל מבחינת הממצאים של בדיקת הרופא בין השיפור שחל אצל שתי הקבוצות. יש לציין שהרופא לא ידע עדיין מה קיבל הילד וכך גם הוריו. ההורים דווחו על שביעות רצון בינונית בשתי הקבוצות ועל אפקט בינוני של ריפוי בשתי הקבוצות.
2. ועכשיו לתוצאות הקצת יותר מעודדות – רמת החום אצל הילדים שטופלו בחלב עיזים היתה נמוכה יותר מאשר בקבוצת הביקורת וכן הלחץ שהפעילו ההורים כדי לרצות את ילדיהם לאכול היה נמוך יותר אצל קבוצת חלב העיזים לעומת קבוצת הביקורת. ההיענות של ההורים והילדים לטיפול היתה גבוהה יותר אצל קבוצת חלב העיזים לעומת קבוצת הביקורת.

אבל – וזה אבל גדול –
חסידי השימוש בחלב עיזים טוענים שאין ערך לשימוש בחלב עיזים מפוסטר. לכן, ניסו החוקרים להגיע להבנות עם ועדת הלסינקי, ועדה שצריכה לתת אישור לפני כל מחקר המתבצע בבני אדם, על מנת שיאפשרו להם להשתמש בחלב עיזים לא מפוסטר. לאחר שבחנו אפשרויות שונות, הבינו החוקרים שאין מנוס מלהשתמש בחלב מפוסטר אם הם רוצים לפעול באופן חוקי…
ממילא, יטענו המשתמשים בחלב עיזים טרי לא מפוסטר, שאין שום ערך מחקרי למחקר הזה. גם החוקרים ממשיכים לבדוק אפשרות של שימוש בחלב עיזים לא מפוסטר תוך בקרה וטרינרית קפדנית שתאושר על ידי ועדת הלסינקי.

עם זאת, ישנם יתרונות קלים שהושגו בקבוצת חלב העיזים מה שבאמת יכול לרמז על הצלחת המחקר הבא של שני החוקרים שלא יוותרו בקלות על מה שנראה כפריצת דרך חדשה-ישנה בתחום הטיפול בזיהומי חלל הפה.

אני לוקח מהמחקר הזה משהו נוסף. פעמים רבות אני שומע על הורים שרוצים "לטפל באופן טבעי" ומאידך "לא להיות בסיכון". הבחירה היא כמובן במצב ה"אידאלי" – 'קומבינה': חלב עיזים מפוסטר. גם טבעי וגם ללא סיכון.
צריך לזכור שבכל טיפול אלטרנטיבי או טבעי, אין שום חובה של המטופל לקבל את הטיפול, אולם אם הוא קיבל טיפול, הוא חייב ללכת איתו עד הסוף. בסופו של דבר – פעמים רבות מדובר על "ויתור" על טיפול קונוונציונאלי לטובת טיפול חלופי וזה פשע לוותר על טיפול קונוונציונאלי מחד ולחפף בטיפול טבעי מאידך. כמו שלא מפסיקים סדרה של אנטיביוטיקה באמצע – כך לא מזייפים במילוי ההוראות של המטפל הטבעי.

צריכים עזרה? טיפול? ייעוץ נוסף? אתם מוזמנים לפנות אלינו.