סרטן

"המחלה הקשה"
כדבר שבשגרה, אנו שומעים על אנשים שנפטרו מ"מחלה קשה". כשהייתי ילד, חשבתי שאולי לא יודעים מאיזו מחלה האדם נפטר ולכן מציינים את מירב האינפורמציה – מחלה קשה. כיום אני יודע – הם מפחדים.
אנשים מפחדים שמא תדבק בידם מאומה ממחלת הסרטן רק משום שהם העלו את שמה על דל שפתם. האם הטענה נכונה? האם הסרטן "מדבק"?
לפני שנתייחס לשאלות אלו (ולא תאמינו כמה התשובות עליהן מפתיעות) נצטרך לסקור ולהסביר מהי מחלת הסרטן.

התא – יחידת החיים הקטנה

[singlepic=28,320,240,,left]התא הוא יחידת החיים הקטנה בגוף שלנו. הגוף שלנו הוא בעצם אוסף של המון תאים. כל תא יודע לעבוד כיחידה נפרדת, אם הוא מקבל את התנאים שהוא זקוק להם – חמצן, סוכר ועוד. כאשר אני מלמד ילדים בכיתה ד' מה זה התא – אני מסביר להם שתא זה בעצם מפעל משוכלל שמכיל כל מה שמפעל מכיל.

ישנם עוד דברים רבים להסביר אבל זה מה שנחוץ להבנת העניין. התא מתפקד כיחידה נפרדת. הוא מייצר חומרים שונים שאותם הוא צריך לייצר על פי הוראות יצרן, הכרומטין, שהוא בעצם ה DNA שלנו. בלי DNA , אין הוראות ייצור תקינות ואין הוראות הפעלה תקינות והכל יכול להשתבש. לפני שנסביר מה יכול להיות לא טוב – נסביר עוד מושג אחד קטנטן.

מוות תאי מתוכנן – אפופטוזיס
אחד הפתרונות שיכול למצוא לעצמו תא שניזוק הוא אפופטוזיס. במצב כזה, התא מתקפל לעצמו והורס את עצמו מבלי ליצור נזק לסביבה. בניגוד למוות תאי כפוי ולא מתוכנן כמו למשל בעת מכה חזקה, מוות תאי מתוכנן הוא שקט מאד. כאשר מישהו מקבל מכה ותאים נהרסים ללא הכנה מראש, כל תוכן התא נשפך למרווח הבין תאי ונוצרת שם תגובה דלקתית. כאשר התא מתכונן ומבצע אפופטוזיס, הוא מקפל את עצמו בצורה הגיונית, סוגר מערכות ואורז את עצמו. מקרופאג'ים, תאי מערכת החיסון שיגיעו לאזור במוקדם או במאוחר, ייקחו את השאריות.
אפופטוזיס מתקיים כל הזמן בגוף שלנו. דוגמא קטנה לכך היא מערכת העיכול. במערכת העיכול קיים הרס תמידי של תאים. תאים אלו, הורסים את עצמם במנגנון האפופטוזיס ותאים חדשים באים ונבנים תחתיהם. במקרים אחרים, מנסים תאים שנפגעו כתוצאה מגורמים שונים (כגון קרינה ורעלים אחרים) לשקם את עצמם, לפעמים בהצלחה. הבעיה מתחילה כאשר תא לא בוחר לעבוד במנגנון הטבעי של האפופטוזיס אך גם לא מצליח לתקן את עצמו.

תא סרטני
תא סרטני הוא פשוט תא שלא עבר אפופטוזיס על אף שנהרס בצורה קשה וגם לא הצליח לתקן את עצמו. תא זה, כבר לא יעבוד כמו תא רגיל בגוף מכיוון שההוראות שלו שונות. חלקים ב DNA נהרסו והתא משתמש בהוראות חסרות ולא שלמות. לכן, יתכן שללא כל סיבה הגיונית, יתחיל התא לשכפל את עצמו ולדאוג שיהיו עוד תאים כמוהו. מהלך לא הגיוני לתא רגיל אבל הסברנו שאין שום סיבה שתא סרטני יתנהג כמו תא רגיל. כשייווצרו עוד ועוד תאים סרטניים – התא הקטן יהפך לגידול.

גידול סרטני
גם לגידול סרטני יש הרבה מה ללמוד. הוא לא יכול סתם כך להשתלט על הגוף והמעבר בין גידול סרטני לגידול סרטני מאיים כרוך בקשיים. הגידול צריך לרתום לעצמו כלי דם חדשים כדי שיוכל להתפתח. בנוסף הוא צריך לקרוע כמה מחיצות בגוף כדי לצאת אל מחוץ לשטח המצומצם שמצא לעצמו. כל עוד הגידול נשאר קטן ולא מצליח לגייס כלי דם ולעבור מחיצות לאזורים אחרים – המצב יחסית טוב, כאשר הגידול מצליח להרים את הראש – המצב נהיה מסוכן.

גרורות
המושג המאיים שנקרא גרורות הוא מצב שבו תאים סרטניים מגיעים, בדרך כלל דרך מחזור הדם, אל מחוזות אחרים. שם הם יוצרים גידולים חדשים וכך נוצרים מוקדים חדשים של סרטן בגוף. כך ניתן למצוא סרטן ריאה במוח, סרטן מעי בכבד והאפשרויות מגוונות.
במצב של גרורות, כמעט שלא יהיה שימוש בפתרונות הכירורגיים. הטיפול יהיה בעזרת רדיותרפיה (הקרנות), כמותרפיה (טיפול תרופתי) וטיפולים נוספים נפוצים פחות.

האם הסרטן מדבק?
מי שמבין באופן כללי את המנגנונים והתהליכים שקורים אצל חולי סרטן, מבין שלא יתכן שזה מדבק. כאשר אני מלמד ילדים בבית ספר יסודי על מחלת הסרטן, רבים שואלים אם זה מדבק. כאשר אני מסביר להם על המחלה, הם מבינים כמובן שלא ומתחילים להבין גם למה הם שאלו את השאלה.
מסתבר שקל מאד לחשוב שמחלת הסרטן מדבקת – הרי אפילו אסור לומר את המילה "סרטן" בחלק מהבתים. פעמים רבות אני פותח שיעור באמירה של: "היום אנחנו נלמד על מחלת הסרטן". בזווית העין אני קולט כמה תלמידים מחניקים צווחה והאמיץ שבהם מצביע ושואל האם מותר להגיד את המילה הזו…
יותר ויותר מתברר שיש השפעה חזקה של המוח והנפש על שאר הגוף. בדיוק כשם שעובד אפקט הפלצבו, כך הוא יכול לעבוד לכיוון השני. אנשים שחוששים מאד לחלות ולא להרגיש טוב, אנשים שכל כאב קטן בגוף מייחסים להתפתחות של גידול סרטני, אנשים שמכל פינה רואים את הסרטן מביט בהם במבט זדוני ומשועשע כאחד – אנשים אלו יחלו ביתר קלות בסרטן. מי שחושב שהוא חולה – יהיה גם חולה. תחשוב טוב – יהיה טוב, תחשוב רע – יהיה…
אין יותר פשוט מההבנה הזאת. לפיכך, הדבר הכי הגיוני שיש זה לצחוק לסרטן בפנים. בפעם הבאה שהילד שואל מה זה סרטן – לא להתחמק! הילדים מפתחים פחדים גדולים והאמת ניתנת להיאמר – גם אתם…
כשאני שואל ילדים מה הסטטיסטיקה של המחלה, כלומר, כמה מתים וכמה מבריאים, הם אומרים שמתים כ 90%. אף אחד לא אמר להם את זה. הם הבינו את זה לבד מההמהומים שזכו להם לאחר ששאלו משהו על מחלת הסרטן. אגב,הנתון האמיתי הוא כ 40% – לא מעט בכלל, אבל רחוק מהתחזיות הקודרות של הילדים.

השמחה
מצווה גדולה להיות בשמחה וזה גם בריא. אנשים שחיים בשמחה פנימית וחווים את החיים כדבר כיף וטוב, חולים כנראה פחות בסרטן ובמחלות אחרות. השמחה והאופטימיות יכולה להיות טיפול ראשוני בסרטן ובכל מחלה וכמובן, לשמש כמניעה. על גבי זה, צריך להוסיף את ההימנעות מנזקים סביבתיים כגון קרינה וחומרים מסוכנים, הקפדה על תזונה נכונה ובריאה וטיפולים נוספים שיכולים להתאים לחולי סרטן, עליהם נדבר בפעם הבאה.

לטיפול או ייעוץ בכל בעיה אתם מוזמנים לפנות אלינו.