סכרת

סכרת על קצה המזלג

הערה: מאמר זה יתייחס לסכרת מסוג 2 הנקראת בטעות “סכרת מבוגרים”. בסכרת “נעורים” אולי ניגע בפעם אחרת…

בדיקת העמסת סוכר – לא לנסות בבית!
העמסת סוכר הינה בדיקה כמעט שגרתית שנעשית לנשים בהריון. אשה בהריון עם עבר של סכרת הריונית או עם סיפור משפחתי של סכרת, עובר גדול “מדי”, כמות דגולה של מי שפיר וסיבות נוספות, תתבקש על ידי הרופא לעבור בדיקה שכזו.
הבדיקה בודקת בצורה הטובה ביותר את ההתמודדות של הגוף עם הסוכר. זהו בעצם מבחן קצה לגוף – אנו מעמיסים עליו כמות גבוהה של סוכר (גלוקוז), 100 גרם, ורואים כמה זמן לוקח לו להשתלט על ההתקפה שהתקפנו אותו.
האשה שותה את תמיסת הגלוקוז, לא לפני שרמת הגלוקוז נמדדת לפני המלחמה. התוצאה של הבדיקה משקפת את רמת הסוכר בצום. לאחר מכן שותה האשה את התמיסה של הגלוקוז שנספגת במהירות אל הדם. לאחר שעה, שעתיים ושלוש שעות נבדקת רמת הסוכר בדם. בדיקות אלו משקפות בדיוק מוחלט את הנעשה עמוק בפנים –
מערכות האזעקה של הגוף משתוללות, הלבלב מתאמץ לייצר יותר אינסולין על מנת להכניס את הסוכר לתאים ולהוריד את רמתו בדם, האינסולין מתחיל להשפיע אבל רמת הסוכר עדיין גבוהה מאד, הלבלב ממשיך בייצור האינסולין ולאחר שלוש שעות הוא יכול, פחות או יותר, לנוח מהעבודה הקשה שהעמסנו עליו. רמות האינסולין בדם יורדות, רמתו של הסוכר תקינה והנבדקת הולכת הביתה.
התוצאות התקינות להעמסת סוכר הן מעל 95 לבדיקה הראשונה, ושאר הבדיקות מהגבוה לנמוך – 180, 155 ולבסוף אחרי שלוש שעות – 140. יש לשים לב שתוצאות אלו הן הגבול העליון ותוצאות נמוכות מהן טובות יותר. ישנם הבדלים קטנים בין קופות החולים השונות ובין הפרשנויות של כל רופא ורופא לגבי מהי בדיוק תוצאה תקינה (סטיות של 5-15 mg/dL לכל היותר).

בדיקות יום יומיות…
בתרבות האכילה הקלוקלת של המערב ישנם אנשים שעושים מדי יום “העמסות סוכר” רבות. הם בודקים ובודקים כמה זמן ייקח לגוף שלהם להתמודד עם הגזירה שהנחיתו עליו ויותר מכך – האם הפעם הלבלב גם ישרוד?
אנשים רבים שלא מודעים ליצירה הנפלאה שבתוכם – לא מעריכים מספיק את המנגנונים העדינים, את הפלא הגדול שבתוכנו. מספיק ללמוד שיעורי מבוא על גוף האדם כדי להבין שיש פה משהו גדול.
ואנחנו הורסים אותו בידיים!
הלבלב שלנו, ככל הנראה לא בנוי להתמודד עם כמויות גדולות כל כך של סוכר והוא נחלש עם הזמן.
בשביל להמחיש את חוסר ההתחשבות שאנו נוהגים בגוף שלנו אני רוצה לתת דוגמא קטנה –
במנה סטנדרטית של פאי תפוחים לצד מעט גלידה יש מעל 100 גרם גלוקוז! במנה בינונית של אורז לצד שני אגרולים יש מעל 100 גרם גלוקוז! אם זה באותה הארוחה – מעל 200 גרם גלוקוז! זו העמסת סוכר כפולה!!
איך הגוף אמור להתמודד עם זה?
הסברנו כבר שעם כמות של 100 ג’ גלוקוז לוקח לגוף כשלוש שעות להתמודד. עכשיו תענו לי בכנות – האם יהיה זה מופרך אם לפני תום שלוש שעות המלחמה של הלבלב יגיע אל הדם עוד גלוקוז, נניח מאיזו כוס קפה תמימה עם 15 גרם גלוקוז?
אמנם 15 גרם זה כלום, אבל אנחנו באמצע מלחמה! אנחנו לא נותנים ללבלב להתאושש וכבר מתקיפים אותו בחזרה!

הלבלב
99% מהלבלב הוא בלוטה אקסוקרינית, כלומר, בלוטה שלא מפרישה את תוצריה לדם. הלבלב מפריש את האנזימים שהוא מייצר למערכת העיכול, שם הם מסייעים בעיכול המזון. כאחוז אחד מהבלוטה מוגדר כבלוטה אנדוקרינית, בלוטה שמפרישה את תוצאותיה לדם. הלבלב מפריש הורמונים שונים לדם ואחד מהם זה האינסולין. היה זה פאול לנגרהנס שגילה שבלבלב ישנם מצבורים של תאים שונים מחבריהם, כ 2 מליון במספר.
איי לנגרהנס שבלבלב מפרישים את ההורמונים האחראיים על רמות הסוכר בדם. התאים שבאיי לנגרהנס מסוג ‘בטא’ הם אלה האחראיים לייצור האינסולין והפרשתו. הם אלו שעובדים שעות נוספות כדי שכל התאים בגוף יקבלו את מנת הסוכר שלהם. האינסולין פשוט סולל את הדרך כדי שהסוכר יכנס לתאים וממילא רמתו בדם תרד.
הלבלב, ככל דבר חי בעולם, נחלש כשמאמצים אותו יתר על המידה.

כשהעניינים יוצאים משליטה…
אין עדיין הסברים מלאים לתופעה אבל מה שברור הוא שבשלב כלשהו, אצל החולים בסכרת, מתפתח מצב של “תנגודת לאינסולין”. התאים לא מקבלים את האינסולין כמו פעם. יש צורך בכמות גדולה יותר של אינסולין כדי להכניס את אותה הכמות הנתונה של סוכר לתא. מובן שמצב כזה יוצר עומס עבודה מטורף על הלבלב. השלב הבא הוא התעייפות של הלבלב. אחרי כמה חודשים או שנים של מלחמה הוא נשבר. רמת האינסולין יורדת והסוכר בדם חוגג.
וכשהסוכר בדם חוגג – העניינים באמת יוצאים משליטה. הכליות, הלב, העיניים והרגליים בסיכון יותר מתמיד. אם מצב זה לא מטופל – קופץ הסיכון להתקף לב או לכשל כלייתי.

אז מה עושים?
מה שאפשר לעשות כדי למנוע עבודת יתר של הלבלב זה שני דברים:

1. אכילת כמות קטנה של פחמימות – ישנם מזונות שלא מכילים הרבה פחמימות כמו כרוב שאפשר לאכול ממנו הר שלם ולקבל 13 גרם גלוקוז, כמו מנה מכובדת של דייסת שיבולת שועל עם 20 גרם גלוקוז והאפשרויות רבות. צריך לאכול פחמימות אך גם חלבונים, שומנים וסיבים תזונתיים.
2. אכילת מזונות באינדקס גליקמי נמוך. על האינדקס הגליקמי – בפעם הבא.

אם הבנתם שאתם צריכים לעשות שינוי – פנו אלינו. השינוי יכול להתחיל כבר היום!

0 תגובות
  1. יעקב
    יעקב אומר:

    לחולי הסכרת הלא מאוזנים , יש לחשוב על החלפת טיפול
    טיפול באינסולין מסוג לנטוס מצריך מעט תחזוקה-הזרקה חד יומית
    ופחות היפויים

    הגב
  2. נדב אלשיך
    נדב אלשיך אומר:

    ואולי כדאי לשקול החלפת אינסולין במשהו אחר על מנת להגיע לאיזון?…

    צריך לשאוף בחיים ולכוון רחוק. ככה אולי נתקדם קצת. אל תנסו להחליף אינסולין מסוג זה לסוג אחר! נסו להפטר מהאינסולין!!

    יכולתי לכתוב שעל פי מחקרים שיצאו – אינסולין במשאף תורם להורדת A1C ולכן כדאי להשתמש בו אבל –

    אני חושב שיש הרבה יותר מחקרים שהראו שאנשים לא סכרתיים הם בריאים יותר מסכרתיים… זרקו את הסכרת!! אל תתנו לסכרת דריסת רגל אצלכם!!

    הגב

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *