שום

השום במקורות היהדות
כשעם ישראל יצא ממצריים (לפני כ 3300 שנים), הם הסתובבו במדבר וזכו למאכל נדיר – המן. המן היה מאכל מתוק וטעים ודרכי השימוש בו היו מגוונות מאד. למרות זאת הם התלוננו: “זכרנו את הדגה אשר נאכל במצרים חנם, את הקשאים ואת האבטיחים ואת החציר ואת הבצלים ואת השומים”. לרגע הם שכחו שבמצריים הם עבדו בפרך. הם זכרו את הקישואים, הבצלים, הדגים וכן – גם את השומים. השום. במצריים השתמשו בשום כאוכל וכמרכיב במרשמים רפואיים שונים. המצרים גם האמינו שישנן סגולות מסוימות לשום שמועילות גם לאנשים מתים – נמצאו 6 ראשי שום בקברו של תות-אנך אמון.

עם ישראל המשיך עם השום לאורך השנים וכשעלה עזרא לארץ בסוף גלות בית המקדש הראשון, הוא תיקן תקנות שונות: “עשרה תקנות תיקן עזרא: … ואוכלין שום בערב שבת…”.
אחת מהתקנות, אם כן, הייתה אכילת שום. אכילת השום בשבת קשורה לתכונות של השום: “חמשה דברים נאמרו בשום: משביע, ומשחין, ומצהיל פנים, ומרבה הזרע, והורג כנים שבבני מעיים, וי”א: מכניס אהבה ומוציא את הקנאה”.(שני הציטוטים – תלמוד בבלי, מסכת בבא קמא פב,א)

מאוחר יותר התחיל המשבר של עם ישראל עם השום. במקורות מאוחרים יותר נזכר השום כמשהו בריא, אולם משהו שאין לאוכלו וכך אומר הרמב”ם: “…ויש מאכלות שהן רעים, אבל אינם כמו הראשונות לרוע; לפיכך ראוי לאדם שלא לאכול מהן אלא מעט ואחר ימים הרבה, ולא ירגיל עצמו להיות מזונו מהם או לאוכלם עם מזונו תמיד–כגון דגים גדולים, וגבינה וחלב ששהה אחר שנחלב ארבע ועשרים שעות, …ולחם שעורים, ולחם מצות, …והבצלים, והשומים, והחרדל, והצנון: כל אלו מאכלות רעים הן.” (הל’ דעות, ד, יב)

הרמב”ם כתב על השום שהוא מאכל רע אך בהסתכלות כללית יותר, בהתייחסות רפואית יבשה, מגדיר הרמב”ם את השום כ”תריאק הכפריים”(פרקי משה). כלומר, במקום שאין תרכובות רפואיות מוכנות לנטרול רעלים מן הגוף, ניתן להשתמש בתרופה הכפרית המעולה – שום.
ר’ נחמן מברסלב גם הזהיר את חסידיו לבל יאכלו שום ובצל. להבדיל, בתרבויות אחרות כמו בקבוצות מסוימות בהודו, חל איסור לאכול שום. אכילת שום הייתה לתרופה בלבד. מה הסיבה לאיסורים אלו? מדוע אם השום הוא תרופה כל כך טובה למגוון של בעיות – “אסור” להשתמש בו יומיומי?

את ההסבר ניתן למצוא אולי דווקא בדברי הסינים – הסינים היו משתמשים בשום …והרבה, אבל האנשים שעסקו ברוחניות, כהגדרתם, לא היו אוכלים שום. השום, כך על פי דבריהם, מפריע לעבודה רוחנית באשר היא. אין שום דבר רע בשום לאנשים שלא “צריכים” לעשות עבודה רוחנית.
כנראה, גם הרמב”ם וגם ר’ נחמן מברסלב היו מודעים ל”בעיתיות” שיש לשום ולכן נמנעו מלהשתמש בו אלא למטרות רפואיות מוצהרות. כלומר, לא משתמשים בשום כמחזק כללי אלא אם יש בעיה – משתמשים בו לפתרון הבעיה הספציפית.

תכונות רפואיות בשום
במחקר שנערך לאחרונה, התגלה שהשום יכול לטפל בסכרת. הוא הוריד את רמת הסוכר בדם לרמה סבירה. מחקרים אחרים מראים את היכולת של השום להפחית את הכולסטרול הרע, למנוע הצמדות של טסיות ועוד. התרומה של השום, אם כן, כצמח מרפא למניעה וטיפול במחלות לב וכלי דם יכולה להיות עצומה.
השום עובד גם כאנטיביוטיקה טבעית. הוא מחזק את מערכת החיסון ומוריד את רמת הרדיקלים החופשיים בגוף.
השום מכיל גם כמות גדולה יחסית של סלניום, מינרל שאנחנו לא מוצאים בהרבה מקומות אחרים. הסלניום קשור לייצור גלוטטיון ובעל תפקידים חשובים מאד בגוף.

דרכי שימוש
הדרכים לשימוש בשום הן קודם כל בתזונה. אנשים שמוסיפים לתזונה שום הם יותר בריאים. בנוסף, לסובלים מלחץ דם גבוה, סכרת ומחלות קרדיווסקולאריות, מומלץ לצרוך שום גם בכמוסות או בתמצית כהלית. התמצית נמצאת בשימוש שנים רבות והיא יעילה מאד לטיפול.
אם משתמשים בתמצית, ניתן להשתמש במרשם עתיק שהועבר מאב לבן ונחרט במקדשים הבודהיסטים עד שהתפרסם בעידן הכפר הגלובלי. על פי המרשם, משתמשים בכ – 200 מ”ל תמצית כוהלית של שום. את התמצית נוטלים בסדר הבא (המספרים בצד ימין מסמנים את מספר היום בתוכנית הטיפולית ושאר המספרים בטבלה מסמנים את מספר הטיפות שיש לצרוך באותו הזמן):

יום

בוקר

צהריים

לילה

1

1

2

3

2

4

5

6

3

7

8

9

4

10

11

12

5

13

14

13

6

15

16

17

7

12

11

10

8

9

8

7

9

6

5

4

10

3

2

1

11

15

25

25

12

25

25

25

13- הסוף

25

25

25

סיכום
השום הוא צמח מרפא חשוב שניתן לצרוך אותו בתזונה וגם כצמח מרפא ככל צמח מרפא אחר. אם אתם לא מרגישים נפילות רוחניות כתוצאה מאכילת שום, כנראה שטוב לצרוך את “תריאק הכפריים” בשימוש יומיומי ובוודאי אם אתם סובלים מאחת המחלות שתוארה למעלה. נצלו את העובדה שיש מאכל שהוא כל כך בריא וכל כך טעים…

שום הוא חלק אחד במערכה לטובת הבריאות שלנו. אם אתם רוצים ללמוד עוד – פנו אלינו.

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *