הפסיכיאטר הבודד / לזכרו של ד”ר אברהם הופר

בשבוע שעבר הלך לעולמו אדם שתרם רבות לפסיכיאטריה בכלל ולקידום הטיפול בסכיזופרניה בפרט. לאחר 91 שנים של בריאות וצלילות נפטר האדם האגדי הזה – ד”ר אברהם הופר. כמה מילים על האיש והאגדה.

ד”ר אברהם הופר נולד בקנדה בשנת 1917. הוא התחיל את עבודתו כביוכימאי מחקרי בטחנת קמח גדולה. בעקבות עבודתו, הוא התעניין יותר ויותר בתחום התזונה אולם, משהחל ללמוד רפואה זנח קצת את התחביב החדש.

ד”ר הופר החל לגלות עניין בחולים שחלו במחלות שונות אך ללא תסמינים מובנים. הסקרנות משכה אותו והעבירה אותו ממחשבה למעשה – ד”ר אברהם הופר הוסמך לפסיכיאטר. אולם גם כאן לא מצא את השלווה אותה חיפש: הוא גילה שהרפואה הקונבנציונאלית ותרופותיה לא תמיד מביאה תוצאות קליניות חיוביות, בלשון המעטה. הוא החל לחזור ולגלות עניין בנושא התזונתי והפעם כפסיכיאטר.

ד”ר הופר היה הראשון שערך מחקרים כפולי סמיות בפסיכיאטריה. בשנת 1952 (!!) הוכיח ד”ר הופר את התועלת במתן ויטמין B3 (ניאצין) לחולי סכיזופרניה בשלבים המוקדמים של המחלה: 75% מהחולים החלימו לחלוטין וזכו לחיים נורמאליים חדשים במתנה. בטיפול תרופתי ההצלחה היא פחות משליש.. הוא גם הוכיח שטיפול בויטמין B3 יעיל בהורדת רמת הכולסטרול.

hoffer

ד”ר הופר היה דון קישוט אמיתי ולחם שנים ארוכות בטחנות רוח. משראה שכתבי העת הרפואיים לא מוכנים לפרסם את עבודותיו, יסד ד”ר הופר את “כתב העת לרפואה אורתומולקולארית”. הוא הוציא לאור 17 ספרים ופרסם כ 550 מחקרים ועבודות מדעיות. בספריו ועבודותיו הוא עומד על החשיבות של השימוש בכמויות ענק של ויטמינים במקום השימוש בתרופות ובעיקר על השימוש בניאצין ובוויטמין C כשומר על בריאות בכלל ועל בריאות חולי סרטן בפרט.

לאורך כל שנות חייו, המשיך ד”ר הופר לטפל בפציינטים שלו ולהלחם באי הצדק שגורם להסתרת הנתונים הכל כך פשוטים מכלל האוכלוסייה, בתקווה שעבודתו החשובה תזכה להכרה הראויה כדי שיותר ויותר חולים יזכו למזור ובריאות.
בתאריך 27/05/2009 נפטר ד”ר אברהם הופר בגיל 91.

המידע המובא בביוגרפיה זו לקוח ברובו המוחלט מהספר “רפואה כמוסה – הכוח האמיתי של ויטמין C“, ספרו הראשון של דולב גילמור. הספר הינו ספר חובה לכל מי שרוצה להתחיל להבין מהי רפואה אורתומולקולארית ולכל מי שרוצה להבין קצת יותר מהם הוויטמינים ומה תפקידם האמיתי ברפואה היום וברפואת העתיד.

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *