דיקור – תחושה או טכניקה?
הדיקור הסיני המסורתי התפתח לפני אלפי שנים על ידי תחושה. אנשים רגישים מאד, עם אינטואיציה גבוהה, זיהו ערוצי אנרגיה שונים בגוף (המרידיאנים) וזיהו כיצד האנרגיה זורמת בהם. כאשר הם זיהו חסימות בערוצי האנרגיה בנקודות מסויימות, הם בדקו כיצד ניתן לשחרר את חסימות האנרגיה.
דרך התבוננות עמוקה זו, הגיעו הסינים הקדמונים, להמלצות תזונתיות שונות על פי זרימת האנרגיה אצל אותו אדם, לשימוש בצמחי מרפא שונים ולדיקור הסיני, האקופנטורה, שתפקידו לפתוח את החסימות השונות בנקודות הנמצאות על ערוצי האנרגיה.
מאז ועד היום, עבר הדיקור הסיני גלגולים רבים. הרופאים זנחו את התחושה של האנרגיה לטובת הניסיון הנצבר בין אלפי שנים. להעריך לפי מצב הלשון את המצב האנרגטי בגוף (אבחון לשון) להעריך את מצב האנרגיה בגוף על פי הדופק (אבחון דופק) ועוד.
האקופנטורה בגלגולה האחרון רחוקה אף יותר מהמקור. מטפלים רבים אינם יודעים לאבחן כלל. הם יודעים לפעול לפי סטטיסטיקות לדוגמא: נקודת ה YU YAO מועילה לכאב ראש פרונטלי ולעיניים אדמומיות (יש לה עוד כמה תפקידים).
כך הפכה הרפואה הסינית לרפואה טכנית שהמטפל צריך רק לדעת מה מתאים למה ומה לא עושים למי.
היתרון בשיטה זו עצום – המטפל יכול להועיל תוך זמן קצר לאנשים רבים. הוא לא צריך לשבת ולבדוק את האנרגיה והחסימות כי הוברר כבר שאם יש חסימה שגורמת לכאבי ראש מסויימים, הטיפול בה יהיה כך ובכאבי ראש אחרים כך.
ההסתמכות על צבירת נסיון של אלפי שנים הוא גדול. השיטה הופכת קלה (יחסית) ללימוד.
אבל – אין כמו התחושה. מטפל שמרגיש את תנועת האנרגיה – לא טועה. התחושה חזקה יותר מכל לימוד כלשהו של רפואה סינית או של אקופנטורה. מטפל שגם מרגיש את זרימת האנרגיה וגם משתמש בנסיון שנרכש – יכול להיות מטפל טוב כפליים.
מטפל זה מרגיש את המיקום המדוייק של החסימה, יודע האם החסימה השתחררה או לא, מרגיש האם האדם כרגע באיזון או שהוא נזקק למחט נוספת.
בדרך זו, יכול המטפל להיות בטוח שהוא העניק למטופל את כל שיכל לתת לו.
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!