דיקור וגלי חום בגיל המעבר

גלי חום בגיל המעבר הן אחת התופעות השכיחות בדרך כלל מטפלים בבעיה באמצעות הורמונים אולם כשאי אפשר לטפל בדרכים הרגילות מחפשים דרכים אחרות. על מחקר חדש, על הפתעה ואם תרשו לי להביע את עצמי בפינת הביטוי החופשי – אני גם אתבטא שם…

נשים רבות חוות גלי חום בגיל המעבר. בגלל התנודות ההורמונליות שחווה האשה, מתרחשות תופעות שונות בגוף שלה שזו אחת מהן. הטיפול בדרך כלל הוא באמצעות הורמונים. טיפול פשוט וקל אבל כלל לא בטוח.

טוב, לא בטוח זה דבר שכנראה אף פעם לא יוכח לגמרי אבל מה שברור הוא שיש נשים שאסור להן להשתמש בהורמונים בשום אופן: נשים עם נטייה גנטית לסרטן שד ונשים שכבר חלו בסרטן שד (עם קולטנים הורמונליים חיוביים). בנשים כאלו נחלצה הרפואה למצוא תרופה.

מסתבר, שהתרופה וונלאפאקסין הניתנת בדרך כלל במצבים של דיכאון וחרדה, יכולה לעזור בהתמודות עם גלי החום. במחקרים כפולי סמיות מול פלצבו הוכיחה התרופה את עצמה כתרופה טובה אולם במינונים גבוהים, שם היא הפגינה יכולת טיפולית מדהימה – היא הפגינה גם תופעות לוואי רבות…

חוקרים החליטו לבדוק את ההשפעה של דיקור על חולות סרטן שד שאינן יכולות לקבל הורמונים. המטופלות חולקו לשתי קבוצות באופן אקראי כאשר אחת הקבוצות קיבלה טיפולים בדיקור והקבוצה השנייה קיבלה את הוונלאפאקסין. התוצאות היו מעודדות: הדיקור התגלה כבטוח מאד, כטיפול שהנשים יכלו לעמוד בו, כטיפול יעיל מאד כמו התרופה אבל יש גם בונוס.

הבונוס הוא שהשפעת התרופה פגה אצל קבוצת הביקורת ברגע שבו הן הפסיקו ליטול אותה אולם בקבוצת הדיקור – ההשפעה היתה נכרת גם לאחר סיום הטיפול!!

אין סיבה שהדיקור לא ישפיע באותה המידה על נשים בריאות בגיל המעבר. החוקרים חיפשו מקרה קצה שבו אין לנשים יכולת לצרוך את התרופות הרגילות אולם ברור שנמצאה שיטה טובה להקלה על תופעת גלי החום בגיל המעבר מבלי להשתמש בתרופה, מבלי לגרום לתופעות לוואי ומבלי לסכן את החולה.

ובונוס אחרון – החולות שטופלו בדיקור דיווחו על עלייה ברמת החיוניות והאנרגיה ועל תחושת רווחה בעקבות הטיפול בדיקור. אז באיזה טיפול אתן הייתן בוחרות?…

פינת הביטוי החופשי – מכיוון שנשארתם לקרוא בסבלנות והגעתם עד כאן, אני מרשה לעצמי להוסיף עוד כמה משפטים בכאב: יש כל כך הרבה אנשים שמטיפים נגד הרפואה המשלימה, נגד הדיקור הסיני ונגד כל דבר שיכול לפגוע ברווחים של חברות התרופות. אינני מדקר קלאסי ולא נראה לי שאהיה בזמן הקרוב אולם אני יודע לפרגן לשיטה שהיא שיטה טובה לדברים מסוימים ויודע גם למתוח על השיטה ביקורת כאשר אני רואה צורך. כואב לי על אותן נשים, כואב לי על אותם אנשים, על כל מי שסובל או חולה כאשר יש לו פתרון ומוצא.

כואב לי על כל אלו שחוזרים כצפצוף הזרזיר על דברי המסיתים שעומדים בפרץ: "זה מעולם לא הוכח" "זה שטויות" "זה אמונות תפלות" ועוד ועוד. צאו מזה! אתם שבויים באסכולות של לפני 50 שנה ולא התעדכנתם מאז בכלום. חבל. פשוט חבל.