צמחי מרפא או תוספי תזונה?
שאלה זו מטרידה הרבה מאד אנשים וכל אחד מציע פתרון שונה והצעה אחרת. נראה לי שלפני שנתחיל לענות על שאלה זו צריך לתת הקדמה קטנה.
תזונה אורתומולקולארית היא בעצם שיטה של שימוש בחומרים שנמצאים באופן טבעי בגוף שלנו. ההיגיון אומר, וכך גם המציאות, שאם נכניס לגוף חומרים שהוא מכיר, הסיכוי שיהיו תופעות לוואי או הפרעות אחרות, נמוך מאד.
בניגוד לחומרים אלו, ישנם חומרים רבים שהגוף "יודע" להתמודד איתם. בין חומרים אלו נמצאים חומרים הנמצאים במזון שלנו, חומרים הנמצאים בצמחי המרפא ותרופות.
מה הסיכוי שויטמין E יגרום לאלרגיה בגוף? כמובן – 0% מכיוון שויטמין E חייב להיות בגוף. לעומת זאת מה הסיכוי שתות שדה יגרום לאלרגיה? גבוה יותר.
אם כן, הגיוני מאד לחשוב שחומרים שנמצאים תחת ההגדרה של תזונה אורתומולקולארית, יתאימו לטיפול יותר מאשר צמחי המרפא.
אחרי שהסברנו (בקצרה מדי…) מהי תזונה אורתומולקולארית, נוכל להיכנס יותר לשאלת העדיפות, אם כי התשובה התחילה להתבהר.
1. השיקול החשוב מכולם – האם יכול להיות שהמחלה נובעת כתוצאה מחסר ברכיב מסויים בגוף? האם יכול להיות שאין למישהו מספיק מגנזיום בגוף ולכן יש לו מיגרנות חזקות? האם ניתן לאותו אדם מגנזיום או חרצית, שגם היא יודעת לפתור בעיות של מיגרנות? אסור לחפות על בעיות של חסר תזונתי חסר ברכיבים אורתומולקולאריים על ידי צמחי מרפא! אין אנשים שחסר להם חרצית בגוף! יש אנשים שחסר להם מגנזיום!
2. במקרים מסויימים מספיק לתת תוספי תזונה (המכילים חומרים אורתומולקולאריים) לדוגמא – בבעיות עיכול רבות אעדיף לתת פרוביוטיקה במינון גבוה ולא להשתמש בצמחים. חיידקי מערכת העיכול הם משהו שנמצא באופן טבעי בגוף שלנו ואילו עלי הסנה, עלים שמפיגים עצירות בעוצמה רבה, אינם כאלה. זה לא אומר שלא אשתמש בעלי סנה כלל. במקרים מסויימים של עצירויות, אולי כדאי לשקול שימוש בעלי סנה, אך בדרך כלל אפשר להעדיף משהו שקיים בלאו הכי בגוף. בדוגמא זו ניתן לראות דבר נוסף מעניין – לעלי סנה, ניתן להתמכר. כלומר, ישנם אנשים שמערכת העיכול שלהם מתרגלת לעלי הסנה ובלעדיהם, אין תנועתיות של המעיים. לפרוביוטיקה אי אפשר להתמכר.
3. במקרים אקוטיים אין מה לחשוב פעמיים לדוגמא – במצב קשה של קרוהן, דלקת במערכת העיכול, אין התלבטות. השימוש יהיה גם בצמחי מרפא וגם בתוספי תזונה. כשאין זמן להתלבט – אין מקום גם להתלבטות. בדרך כלל, המטרה הראשונית היא להיות בריא ואז ממילא המחלה תיפתר. לפעמים, צריך להיפתר מהמחלה ורק אחר כך לחשוב איך להיות בריא…
4. במקרים שאין פתרון לרפואה האורתומולקולארית, כמובן שצריך ללכת לכיוון של צמחי המרפא.
5. במקרים בהם השילוב מועיל טוב יותר מאשר אחד מהם צריך לשלב. לדוגמא – טיפול בהגדלה של הערמונית, יהיה טוב יותר אם ישולבו דקל ננסי ואבץ. כדאי לשלב כדי להגיע לתוצאה טובה יותר.
כמובן שיש עוד המון מקרים של בין לבין וצריך למצוא בכל מקרה לגופו את התשובה הנכונה ביותר על פי השיקולים האלו. לפעמים מצטרף גם השיקול של המחיר לשיקולים אלו וכן שיקולים נוספים.
שלום, אני סובלת משתי פריצות דיסק L4 L5 יש לי נזק עצבי בשני עצבים ברגל ימין, והמקרה החל בינואר 2011 בעבר סבלתי מהתקף רציני וריתוק למיטה לחצי שנה, היום חייה פחות או יותר חיים רגילים עם כאבים שבאים והולכים, אך לא מתפתחים לריתוק למיטה, ביום א התחלתי עבודה חדשה ויום לפני נתפס לי הגב, הכאב מחמיר מיום ליום על אף שאני משתדלת לא להתאמץ, בעבודה התחלתי לשבת על כסא ארגונומי ( של קרוקס) שמשאיר את האגן באוויר ומפחית לחץ, ובבית משתדלת לשכב כמה שאפשר, אני לא יכולה לקפל רגליים או להתכופף, ובטח שלא לרדת במדרגות, בנוסף חטפתי התקררות וצרידות, אני נוטלת כימי: ארקוקסיה נוגד דלקת ( רק בערב כי אני לא רוצה להחמיר את מצבי בעקבות שיכוך כאבים והרשאה לעצמי לעשות תנועות מזיקות), נוטלת בערב קלונקס, להרפיית שרירים,
בתחום הטבעי נוטלת תרופות לטיפול בגב פלוס טיפול בעור יבש מאוד: שמן פשתה, ביוטין, קומפלקס hns על בסיס msm והתחלתי לפני יומיים שורש הרפגו, יש לציין כי לפני יומיים הלכתי לישון עם כרית חימום חשמלית לגב וקמתי זוועה, עם רגליים שלא מתפקדות, אך הכאב בגב הופחת, הפסקתי את הכרית חימום, ואני מתלבטת האם כל התוספים האלו טובים לי או מזיקים לי, הבנתי שבשמן פשתה יש את שלושת האומגות 369 ושאומגה 3 מפחיתה דלקת אך אומגה 6 מגבירה דלקת, אולי להפסיק ליטול שמן פשתה כעת? דרך אגב אני לועסת כל יום כפית גרעיני צ׳ייה שמכילה גם מגנזיום וגם אומגה 3 אולי זה יספיק? מבולבלת צמודה למיטה ורוצה לחזור לחיות, אנא תשובתך, תודה רונית.
בקצרה –
שמן פשתה מכיל יותר אומגה 3 מאשר שמנים אחרים באופן משמעותי.
שמן צ'יה מומלץ גם הוא.
שילוב – הכי טוב למי שיש סבלנות.
בהצלחה!