ניתוחים בעייתיים

מאז הקפיצה הענקית של הרפואה הכירורגית, ישנם מקרים רבים שאולי בעבר היו נגמרים אחרת, אך כיום האלטרנטיבה “הטובה ביותר” היא ניתוח.
האם ישנם קריטריונים לשימוש נכון ומושכל לניתוח? האם משתמשים באותם קריטריונים?
לפני שאענה על שאלות אלו, אני רוצה לסקור כמה מקרים של ניתוחים מיותרים:

1. ניתוח כפתורים – ישנן דברים שכדאי לעשות הרבה לפני ניתוח כפתורים כמו: התאמת תזונה, שימוש בנרות הופי, וצמחי מרפא. באמצעים אלו, ניתן כמעט תמיד לחסוך את הניתוח בעלות שאינה יקרה. (200-300 ₪ ). כיום, אין שום הכרה בשימושים אלטרנטיביים לניתוח כפתורים. אני מכיר באופן אישי ילדים שנושעו ללא ניתוח כפתורים.

קנה נרות הופי >>>

2. כריתת שקדים – כל מה שלא צריך מוציאים? מי קבע שהשקדים מיותרים ולא מועילים?
התנפחות של השקדים נגרמת כנראה מחולשה של מערכת החיסון. מערכת החיסון מגיבה בהיסטריה כנגד גורמים שהייתה אמורה להגיב להם בקלילות יחסית. הפתרון – חיזוק מערכת החיסון על ידי תזונה נכונה, צמחי מרפא ותוספי תזונה שונים. יש לזכור שניתוח לכריתת שקדים כרוך בסיכונים שונים, לעיתים עד כדי מוות.
3. ניתוח קיסרי – מתברר, ש 10% מהנשים שמפוחדות עד מוות מהלידה. הן כל כך פוחדות עד שהן יוזמות ניתוח קיסרי על ידי טובי הרופאים על מנת לא לעבור ולחוות את חוויית הלידה. אני לא יודע באופן אישי האם לידה זה מפחיד או לא, אולם לא נראה לי מוצדק ליזום ניתוח עקב פחד זה. הסיכונים בין השאר: קרע בדופן הרחם בהריון הבא שיכול לגרום למוות עוברי וסיכון חייה של האשה ההרה.
4. פריצת דיסק – הוכח מזמן בעולם שאין בהכרח קשר בין כאבי גב לבעיות גב. את זה כל אורתופד מתחיל לומד. ישנן בעיות גב קשות שאנשים מסויימים לא מודעים אליהם כלל, וישנם מיקרים שבהם אנשים סובלים כאבי תופת על אף שתוצאות כל הבדיקות מראות שהכל כשורה. מקרים אלו אינם מיקרים נדירים. צריך לזכור נתון זה במיוחד כשהולכים לניתוח דיסק. אולי ניתן לפתור את הכאב באמצעים אחרים?
בנוסף הסיכונים שבניתוח זה רבים – החל בכאבים שנמשכים גם לאחר הניתוח וכלה בשיתוקים (קצרי או ארוכי טווח).
5. שחיקת סחוס – הוכח במחקרים רבים שאין תועלת בניתוחי ברכיים בשחיקת סחוס. הניתוחים נועדו לגרום לברך להחלים ואכן עשו זאת, אך כנראה שהסיבה להחלמה לא הייתה הניתוח אלא הפיזיותרפיה שאחרי הניתוח והמנוחה המוחלטת של הברך. ההחלמה בקבוצת הביקורת שרק עשתה פיזיותרפיה ושמרה על מנוחה הייתה דומה מדי לקבוצה של המנותחים. עם זאת, ממשיכים להשתמש בניתוחים יקרים שכנראה לא שווים את ההשקעה.
ההמלצה שלי היא פיזיותרפיה בשילוב מנוחה ושלושה חומרים בשימוש פנימי וחיצוני: גלוקוזאמין, כונדרויטין ו MSM. שלושה חומרים טבעיים אלו הוכחו בשימוש בבעיות של שחיקת סחוס כחומרים שעוזרים לסחוס להתחדש ומפחיתים מעוצמת הדלקת.
6. אפנדיציט – כשליש מן המנותחים בגלל חשש של דלקת התוספתן, מתגלים כניתוחים מיותרים. הסיבה באותם המקרים הייתה אחרת ולא קשורה לתוספתן. רוב המנותחים – ילדים. במחקר שבדק 380 ילדים שהגיעו לבית חולים עם חשש לדלקת תוספתן, התגלה שבדיקת CT חסכה שליש מהניתוחים!. הדבר שמונע היום שימוש ב CT , זה כסף!!
כלומר, בגלל העלויות של ה CT, מנותחים עוד הרבה ילדים סתם!
7. ניתוחים פלסטיים – חוץ מאשר מקרים מאד מסויימים, לא נראה לי באופן אישי שיש מה לשקול אפילו ניתוחים פלסטיים. ישנם אומנם מקרים של שימוש בניתוחים פלסטיים אצל אנשים שעברו תאונות דרכים קשות, תאונות אחרות, ילדים שנולדו עם שפה שסועה ועוד, אך רוב המקרים הם מיותרים לגמרי.

האם יש קריטריונים ברורים לניתוח? האם ישנן אמות מידה שאפשר להשתמש בהם כדי לקבל החלטה יותר נכונה?
כדי לענות על שאלה זו – אצטט קטע שכתב הרמב”ם בהתייחסו לשאלה זו בדיוק:

“אם חשבת לחתוך דבר מן הגוף – כוון כוונות שלוש:
אחד מהם – שיהיה פעלך נשלם בזמן היותר קצר שאפשר
והשני – שלא יהיה שם כאב בשום פנים כשתחתוך
והשלישי – שתבטח באחרית – ואומנם האחרית יהיה בשלוש כוונות:
הראשונה – שיתברר לך שכוונתך תשלם בהכרח
והשני – שאם לא תשלם כוונתך, שלא יגיע מה היזק מצדדים אחרים
והשלישי – שתהיה בטוח שהחולי לא ישוב.
ואם תעיין באלו הכוונות, יתבאר לך שבקצת העיתים רפואת הברזל יותר משובחת ובקצת העיתים עשיית הרפואות משובחת” (פרקי משה, 15)

בקריטריון הראשון והשני עומדת הכירורגיה בלא עפעוף. הציוד משוכלל, אפשר לסיים את הניתוח מהר מאד (לפחות ביחס לימי הביניים) ואין כאבים – החולה מטושטש ומורדם ואינו חש בדבר.
הקריטריון השלישי הוא הבעייתי – האם העומד בפני ניתוח יודע שכוונתו תצא אל הפועל בניתוח? האם הוא יודע שאין תופעות לוואי לניתוח? האם הוא יודע שלא ישוב המצב לקדמותו?

על בסיס קריטריונים אלו שקבע הרמב”ם, נראה לי שאפשר לנסח קריטריונים חדשים לניתוח שלוקחים בחשבון את התפתחות הכירורגיה היום:

1. במקרים של ניתוחי חירום או כאשר ברור שללא ניתוח החולה ימות כמובן שיש לנתח. במקרים אלו נכללים: צנתור, השתלות שונות, ניתוח קיסרי (במצוקה עוברית לדוגמא) ועוד.
2. במקרים שבהם קיימים יותר סיכונים מתועלת לא כדאי בדרך כלל לעשות את הניתוח. בקבוצה זו נכללים רובם המוחלט של הניתוחים הפלסטיים, חלק מניתוחי הלייזר לתיקון הראייה (לא כולם מתאימים לניתוח לייזר) וניתוחים מיותרים אחרים.
3. במקרים שבהם כלל לא בטוח שהבעייה תיפתר או שהבעייה לא תחזור צריך לשקול אם לקיים את הניתוח. בקבוצה זו נמצאים הרבה מניתוחי הדיסק, חלק מניתוחי הסרטן וניתוחים נוספים.
4. במקרים שבהם ניתן לנסות תרופות (תרופות, צמחים, תוספים) בסיכון נמוך יחסית – למה לא לנסות לפני שמגיעים לחדר הניתוחים? בקבוצה זאת נכללים ניתוחי ערמונית, כפתורים, שקדים, שחיקת סחוס ורבים אחרים.

לסיכום:
גם בניתוחים צריך לעשות שימוש נכון כמו בכל סוג רפואה אחרת. אל תקבלו טיוח של העובדות על הניתוח על ידי הרופא. וודאו שאתם מבינים בדיוק את המשמעות של הניתוח והשלכותיו, אם יש צורך – בקשו חוות דעת שנייה. בדקו האם אין דרכים פשוטות יותר לטפל באותה בעייה. בהצלחה!

לייעוץ, עזרה וכל שאלה – אתם מוזמנים לפנות אלינו.

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *