מעט צרי

אם אתם כבר חודשים במתח למה קראתי למרכז ההוליסטי “מעט צרי” בשם זה – הכל הולך להיחשף. מה זה צרי? מאיפה בא הביטוי “מעט צרי”? הכל בכתבה הבאה.

היסטוריה מקראית – שיעור קצר בתנ”ך
מסופר בתנ”ך שכאשר יעקב רצה לשלוח את האחים בשנית אל יוסף למצריים הוא מבקש מהם לקחת מנחה אל יוסף. המצב היה קשה – האחים והאב יעקב, לא ידעו שיוסף הוא המושל בכל ארץ מצריים. הם לא ידעו שאותו מושל שהכניס למעצר את שמעון, אחד האחים, הוא יוסף אחיהם. הם לא ידעו שיוסף הוא זה שדורש לראות את בן הזקונים בנימין כהוכחה לאמיתות וכנות דבריהם לכך שאינם מרגלים.
האחים לא יודעים שלא נשקפת שום סכנה אמיתית לשמעון ולבנימין וגם יעקב, האב הזקן ושבע הצרות, לא יודע.
יעקב מבקש מהאחים להוריד אל יוסף, ביחד עם בנימין, מנחה – מתנה. וכאן מתגלית בעיה נוספת – מה מורידים לשליט מרומם בתקופה של רעב כבד?
מכיוון שאין פירות, אין ירקות ואין תבואה – יעקב אבינו מסדר מנחה ליוסף עם דברים שנשמרים גם בתקופת הרעב, דברים שלא מתקלקלים מהר ונשמרים גם במשך שנים אחדות – “מעט צרי ומעט דבש, נכאת ולט, בוטנים ושקדים” (בראשית מג,יא).
לא נתעכב על ההסבר של כל הדברים שהרכיבו את המנחה אלא רק נמשיך לעקוב אחרי ה”צרי”.
אותו צרי שמעלים ליוסף, כמה אירוני או שמא צירוף מקרים עם מסר עמוק, היה מוכר טוב טוב ליוסף. בעת מכירת יוסף, בעודו משתרך פגוע עם שיירת הסוחרים שקנתה אותו, נחבט כנראה יוסף בטלטולי הדרך באותו צרי -וַיְהִי, כַּאֲשֶׁר-בָּא יוֹסֵף אֶל-אֶחָיו; וַיַּפְשִׁיטוּ אֶת-יוֹסֵף אֶת-כֻּתָּנְתּוֹ, אֶת-כְּתֹנֶת הַפַּסִּים אֲשֶׁר עָלָיו. וַיִּקָּחֻהוּ–וַיַּשְׁלִכוּ אֹתוֹ, הַבֹּרָה; וְהַבּוֹר רֵק, אֵין בּוֹ מָיִם. וַיֵּשְׁבוּ, לֶאֱכָל-לֶחֶם, וַיִּשְׂאוּ עֵינֵיהֶם וַיִּרְאוּ, וְהִנֵּה אֹרְחַת יִשְׁמְעֵאלִים בָּאָה מִגִּלְעָד; וּגְמַלֵּיהֶם נֹשְׂאִים, נְכֹאת וּצְרִי וָלֹט–הוֹלְכִים, לְהוֹרִיד מִצְרָיְמָה. וַיֹּאמֶר יְהוּדָה, אֶל-אֶחָיו: מַה-בֶּצַע, כִּי נַהֲרֹג אֶת-אָחִינוּ, וְכִסִּינוּ, אֶת-דָּמוֹ. לְכוּ וְנִמְכְּרֶנּוּ לַיִּשְׁמְעֵאלִים, וְיָדֵנוּ אַל-תְּהִי-בוֹ, כִּי-אָחִינוּ בְשָׂרֵנוּ, הוּא; וַיִּשְׁמְעוּ, אֶחָיו. וַיַּעַבְרוּ אֲנָשִׁים מִדְיָנִים סֹחֲרִים, וַיִּמְשְׁכוּ וַיַּעֲלוּ אֶת-יוֹסֵף מִן-הַבּוֹר, וַיִּמְכְּרוּ אֶת-יוֹסֵף לַיִּשְׁמְעֵאלִים, בְּעֶשְׂרִים כָּסֶף; וַיָּבִיאוּ אֶת-יוֹסֵף, מִצְרָיְמָה.

פרט מעניין וחשוב נוסף הוא שמקור הצרי – בגלעד. הגלעד הוא האזור שמדרום לרמת הגולן, אזור שמתואר בתנ”ך כפורה מאד ואזור חשוב למרעה. הגלעד היום הוא בשליטה ירדנית אולם בעבר, חיו שם יהודים בתקופות שונות ואחד הסיפורים המפורסמים שהתרחש שם הוא סיפורו של יפתח הגלעדי.

כאשר ירמיהו מבכה את מצב עם ישראל, הוא שואל: “הַצֳרִי אֵין בְּגִלְעָד? אִם רֹפֵא אֵין שָׁם? כִּי מַדּוּעַ לֹא עָלְתָה אֲרֻכַת בַּת עַמִּי?”. האם אין תרופות במקור התרופות? האם אין רופאים? בוודאי שיש! אז מדוע אין ארוכה ורפואה לעם ישראל?
כלומר, הצרי מתואר על ידי הנביא ירמיהו כסמל וראש לכל התרופות.

הצרי היה גם אחד מתוך אחד עשר סממני הקטורת: “פטום הקטורת כיצד? … ואחד עשר סמנים היו בה ואלו הן: הצרי והצפרן החלבנה והלבונה.. מר וקציעה שבלת נרד וכרכם.. הקשט … וקלופה … וקנמון….
..רבן שמעון בן גמליאל אומר: הצרי אינו אלא שרף הנוטף מעצי הקטף…”
זיהוי הצרי
אבל מהו אותו צרי? מהי אותה תרופה מסתורית ששמשה גם כמרכיב של הקטורת?
רמזים:
1. משהו שגדל באזור הגלעד
2. משהו עם ריח טוב
3. משהו ש”מרפא כל”.
4. שרף של עץ.

אופציה א – שמן אפרסמון
חוקרים מסוימים ניסו לקשר בין שני נעלמים: זיהויו של שמן האפרסמון וזיהויו של הצרי. לדבריהם, הצרי הוא שמן האפרסמון שהופק מעץ שאינו קיים יותר. שמן האפרסמון היה ידוע בעבר בסגולותיו הרפואיות הרבות ובריחו המשכר, אבל – מכל העדויות ההיסטוריות (וישנן די הרבה כאלה) היה אזור גידול ענק של עצי אפרסמון בעין גדי. אין שום קשר בין עצי אפרסמון לבין הגלעד. הגלעד נשאר ללא הצרי. מסיבה זו המשכתי לבדוק את אופציה ב’.

אופציה ב’ – גומי ערבי
ישנם חוקרים שניסו לקשר בין גומי ערבי לבין הצרי העלום. גומי ערביקום זה שרף שמופרש מעץ השיטה המדברית. כיום מייצאת סודן טונות של גומי ערביקום לצורכי תעשייה. הגומי משמש לייצור של ממתקים, הוא מסמיך במאכלים מסוימים ועוד. הגומי ערביקום משמש כציפוי המנטוס למשל (אגב, התגובה של מנטוס בקולה מתרחשת בגלל נוכחות הגומי ערביקום, אבל על כך, אולי בהזדמנות אחרת..).
בעוד אני כותב שורות אלו, אני מבעיר גומי ערביקום ואני חייב לציין שריחו אכן נעים, אבל – תכונות המרפא שמיוחסות לו מעטות. אין כמעט שימושים רפואיים בפלורקלור של אף תרבות. היו משתמשים בו לצורך דלקת מעיים והפרעות בנשימה וזהו. לא נראה שהוא ראוי להיות מוכתר כמלך התרופות. בנוסף, גם הוא לא גדל בצפון הארץ או בהרי הגלעד…

ואם נגמרו האופציות – אציע אופציה שלישית ואחרונה להיום –

אופציה ג’ – אלת המסטיק
אלת המסטיק, נפוצה מאד בארצנו וגם בגלעד. אלת המסטיק נקראת “אלת המסטיק” על שם אותו מסטיק אותו היא מכילה. ה”מסטיק התמני”, הוא שרף היוצא מעץ אלת המסטיק ונחשב בכל תרבות המזרח התיכון כבר אלפי שנים כחומר יקר ערך. בשביל הפורפורציה, המסטיק התימני נמכר היום כחומר גלם בחנויות טבע ותבלינים ייחודיות ומחירו נע בין 10-14 ₪ ל 10 גרם. בחישוב מהיר – 1000 ₪ לקילו. כאשר מביאים לשליט מעט צרי (שימו לב שזה הדבר היחיד ששלחו לו מעט) זה מתנה מוערכת. לא כל דבר אפשר לשים בשקית קטנה ולשלוח כמתנה – מסטיק תימני אפשר.
המסטיק גם לא גדל כנראה במדבר של מצרים. אלת המסטיק אוהבת גובה של 500 מטרים ומעלה. מתנה מושלמת להביא למישהו מארץ אחרת – משהו שאין אצלו בשפע. המסטיק הוא גם ריחני – ריחו מתקתק חמקמק קצת (תריחו – תבינו..). השימושים על פי מקורות קדומים כוללים: חבישה והפסקת דימום, טיפול בדיזנטריה, טיפול בהכשת נחשים, הרגעת הקיבה ואולי החשוב מכולם: הגברת הפוריות.
עד היום משמש המסטיק למטרות פוריות בעיקר אצל נשים. השימוש כולל – הארכת המחזור וסידור שלו, הפסקת דימומים קטנים מחוץ לווסת, הגברת הביוץ וכמובן אצל נשים עם הפסקת וסת בגיל צעיר ועוד.
הטיפול בהכשה, הוא המסקרן במיוחד. הרב סעדיה גאון בפירושו על התורה מפרש שהצרי שהיה בקטורת הוא טריאק. הטריאק הוא תרופה ידועה ששימשה כסם נגד לסמי מוות שונים ובניהם לארס הנחשים. במשך תקופות שונות עברו מסורות שונים ומתכונים סודיים להכנת הטריאק וזיהויו של הצרי עם אחד ממרכיבי הטריאק, תואמת ליכולתו של המסטיק לתרום למלחמה בארס הנחשים.

לסיכום
הצרי היה תרופה טובה למגוון מחלות ונחשבה למלכת התרופות. הערכות שונות הועלו במהלך ההיסטוריה לזיהוי הצרי ואני בחרתי באופציה נוספת ומי יודע – אולי זו האופציה הנכונה.

לטיפול במגוון בעיות בריאותיות – אתם מוזמנים לפנות אלינו.