רפואה משלימה וקונוונציונאלית
על רפואה משלימה וקונוונציונאלית – שיחה קצרה עם פרופ' יונתן הלוי מנהל בית החולים שערי צדק
אנשים רבים נרתעים מטיפולים משלימים ומעדיפים ללכת על בטוח ולהנות משירותי הקופה הרופא ובית החולים. האם צריך ללכת לרופא או למטפל טבעי? האם התשובה על כך מוחלטת? וחשוב מכל – האם יש טעם לחשוש מטיפול משלים?
– אתה חברת ספר על רפואה משלימה. במה עוסק הספר?
– הספר נקרא "רפואה משלימה ואלטרנטיבית כל העובדות" הוא יצא בהוצאת זמורה ביתן. הספר הזה נועד לספק את סקרנותי כמי שעוסק מזה 35 שנה ברפואה קונוונציונאלית: מהו סוד קיומה של הרפואה האלטרנטיבית? למה בעידן שבו אנחנו הרופאים הקונוונציונאליים משרתים את הציבור באמצעי אבחון וטיפול שמציתים את הדמיון ביעילות ובמורכבות שלהם, הציבור פונה לשיטות לא מוכחות מדעית?
עברתי משיטה לשיטה ברפואה האלטרנטיבית, לפחות בשיטות המקובלות. היו שיטות שאפילו לא עברו מבחינת השיפוט שלי את הקו האדום, ואפילו לא הכנסתי אותם לספר כמו אנרגיות, הילרים וכולי, אבל הדברים המקובלים כמו הרפואה הסינית המסורתית והאקופנטורה, הרפואה האירוודית ההודית, הרפלקסולוגיה ועוד שיטות רבות אחרות כולל צמחי המרפא למיניהם והויטמינים, אני סוקר בספר בשפה שמובנת לכל קורא.
לא צריך להיות בשביל זה רופא, זה מיועד לציבור הרחב.
סקרתי את הפרדיגמה, התאוריה שעומדת בבסיס כל השיטות של הרפואה המשלימה, בין אם זה תיאוריה שעומדת במבחן מדעי, בין אם לא. בין אם היא מסורתית, מבוססת על הרבה שנים, כמו הרפואה הסינית המסורתית, ובין אם לא.
לאחר סקירת התיאוריה, סקרתי את השיטה עצמה, את מהותה, למה היא טוענת שהיא יכולה לעזור, ומה אומר היום המחקר המדעי. כלומר, בבדיקות של רפואה קונוונציונאלית האם זה עוזר או לא עוזר. למשל – אקופנטורה, ידוע ומקובל על כולם שהיא יכולה לעזור לכאב שיניים, לפציעות גב.
המסקנה שלי לאחר כתיבת הספר, גם לאחר קבלת תגובות של הרבה מאד קוראים, שהגישה ההוליסטית של הרפואה המשלימה קוסמת בצדק להרבה מאד אנשים.
מצד שני – זאת רפואה שברובה איננה מוכחת מדעית, שבמהותה היא מאד מוגבלת, אלא אם כן אנחנו מדברים על תחומי גוף ונפש, הרגעת חרדה ושיפור התחושה של המטופל, יש לה בהחלט מה לתרום.
המסר החשוב ביותר הוא – אדם שסובל ממחלה משמעותית, לא רק דאגנות או מתח, חייב לפני שהוא פונה לרפואה המשלימה, לפנות לרופא קונוונציונאלי, על מנת שלא תוחמץ אבחנה שבה יש יעילות מוכחת לטיפולים של הרפואה הקונוונציונאלית, ויוחמץ חס וחלילה מחלה מהסוג של סרטן או אסטמה וכיוצא בזה.
כללו של דבר – הרפואה המשלימה כשמה כן היא – היא משלימה את הרפואה הקונוונציונאלית אבל היא חייבת להיות מבוקרת מאד, וחייבים להפנות אליה על ידי רופא קונוונציונאלי.
אני יודע שזה לא דבר שהוא תמיד מקובל – חלק מהרופאים הקונוונציונאליים מזלזלים לחלוטין ברפואה המשלימה, ולא ימהרו להפנות חולים לטיפול בה, אבל – התופעה הולכת ויורדת והספר הזה נועד בין השאר לתרום חיובית בשיח שבין מטפל ומטופל גם בתוך הרפואה הקונוונציונאלית, על מנת שידע גם המטפל הקונוונציונאלי ושיבין את השפה של מטופל שבא ואומר לו שהוא קיבל טיפול הומיאופאתי.
הספר גפ נועד לעודד את הציבור לא להתבייש לדבר על זה שהם מקבלים טיפולים בתחום הרפואה המשלימה ולאפשר לרופא הקונוונציונאלי, כשהוא לומד מהספר שבנישה מסויימת יש לרפואה המשלימה מה להציע – לא להסס להפנות את החולה אליה.
הספר נועד גם בין השאר להרבות הידברות בין מטפלים ומטופלים ובין מטפלים מתחום הרפואה הקונוונציונאלית ובין מטפלים מתחום הרפואה השלימה.
– מה אתה חושב שבכל זאת יכולה להשתפר הרפואה הקונוונציונאלית ביחס לרפואה המשלימה?
– אני חושב שדבר ראשון הרפואה המשלימה צריכה לעבור יותר רישוי, פיקוח, המושג "מטפל" בתחום הרפואה המשלימה כולל בתוכו – החל מאנשים שעברו קורס של שבוע וכלה באנשים שהקדישו הרבה שנים במכללות מסודרות, בנו את הידע הרפואי שהם מהיסוד, עם אנטומיה, פיזיולוגיה וכל מה שצריך.
אני חושב שצריך להיות פיקוח ובקרה על הרפואה המשלימה.
אני חושב שספרים וכנסים מהסוג שאני כתבתי, בהחלט יגרמו לריבוי השיח, אני חושב שככל שמטפלים מתחום הרפואה הקונוונציונאלית ידעו יותר מה זו הרפואה המשלימה, ומה יש לה להציע, כך ישתפר היחס.
מצד שני אנשי הרפואה המשלימה צריכים לדעת את המגבלות שלהם כמו שהרפואה הקונוונציונאלית יודעת את המגבלות שלה. לדעת מתי להפנות חולים לרפואה הקונוונציונאלית, כי באמת הרפואה המשלימה היא מאד מוגבלת, יחסית לקונוונציונאלית.
גם לנו הקונוונציונאליסטים מגבלות רבות, אבל המגבלות ברפואה המשלימה הם מאד גדולים – כל נושא הטראומה, כל החלק הכירורגי לא מכוסה שם. אם לוקחים את רפואת הלב – איך שהוא, סרטן – רק להקלת סימפטומים, להקלת הסטרס, העקה, להקלת כאב, הם לא יכולים לגרום לשינויים אמיתיים, והרפואה המשלימה צריכה יותר להכיר במגבלות שלה, לא למכור דברים שאין בידיה, ולעבוד בתאום עם הרפואה הקונוונציונאלית.
לדעת בעיקר מתי להגיד לחולה – אתה יכול להעזר בי, המטפל מתחום הרפואה המשלימה, אבל אתה חייב לעבור אבחון מדוייק וטיפול יסודי אצל רופא קונוונציונאלי.
שלום
אני שמח מאוד לקרוא ולהבין שיש פתיחות לאחרונה מצד עולם הרפואה הקונבנציונלית כלפי הרפואה המשלימה. זה לא מובן מאליו בכלל. אציין שבמהלך לימודיי, הייתי אנטי מוחלט של רפואה ורופאים עד ש… לקחו אותנו במסגרת הלימודים, להיכנס למחלקות. הייתי במחלקת ילדים ובמחלקה פנימית, שם הרגשתי וחוויתי את העוצמה של הרפואה שאין לי דיבור טוב איתה. למדתי להעריך את האנשים האלה-הרופאים, שעושים ככל שביכולתם על מנת לעזור למטופלים שלהם. שאיכפת להם! ושהם עושים כמיטב יכולתם על מנת לרפא או להקל על המטופלים שלהם שסובלים.
לצערי, מגמת הפתיחות של עולם הרפואה כלפי עולם הרפואה המשלימה היא דיי נמוכה. רבים מהרופאים ששמעו שאני ורעיי הומאופתים משהו השתנה במבט שלהם אלינו. רופאים לא ממש אוהבים הומאופתים!
אני מקבל באהבה וחיבוק את קביעתך כי הרפואה המשלימה צריכה להכיר במגבלותיה, אבל חשוב מזאת, לעבור תהליך של סוג של רישוי או סוג של פיקוח כדיי שלא כל מי שלומד 3 חודשים (אני מקצין בכוונה) יוכל לקבל דיפלומה של מטפל ובמיוחד אם לא עברה כשרה של קורסים באנטומיה, פיזיולוגיה, פרמקולוגיה ועוד…
אני מאחל לך המון הצלחה עם ספרך החדש.
אשמח מאוד לקרוא בו ולהשכיל!
מכל מלמדיי השכלתי.
תודה 🙂
אבישי