חודש הרחמים והסליחות

מכירים את ה"יום ללא אלימות"? ואת ה"יום ללא אלימות מילולית"? לא? אז קבלו את חודש הרחמים והסליחות. גאונות נפלאה לחיים נכונים יותר ומתוקנים יותר.

 אין קסם יותר גדול מזה
במשך כל הדורות החזיק עם ישראל בקסם הנפלא שנקרא "חזרה בתשובה". לא, אני לא מדבר על תנועת ההמונים בשנים האחרונות לעבר הכיפה, אני מדבר על משהו הרבה יותר פנימי ועמוק: היכולת של כל אחד להחליט בכל שנייה ושנייה שהוא פותח דף חדש. האדם יכול בהינף יד למחוק הכל. הוא לא צריך ללכת לכומר או לרב, הוא לא צריך לתת כסף למוסד דת כזה או אחר הוא בסך הכל צריך להחליט.

החוטאים והפושעים
החוטאים והפושעים שהביעו חרטה על מעשיהם ועזבו את החטא, נחשבים בעיני הבורא יותר מאלו שלא חטאו כלל. כמו שאמרתי: אין קסם יותר גדול מזה.

מגבלה אחת קטנה
בניגוד לדתות אחרות שבהן הא-ל הוא כל יכול וכולם כפופים לו, מאמינים בדת היהודית שהא-ל כביכול הכפיף את עצמו לבני האדם: אם אדם פגע בזולת, אין סליחה ומחילה מהא-ל ללא סליחה ומחילה מהזולת. כביכול הגביל עצמו הא-ל ואמר שאינו יכול לקבל את התפילה ובקשת הסליחה של האדם מבלי לקבל קודם את אישורו של הנפגע עצמו. אגב, שום סכום כסף שבעולם לא יוכל לקנות את סליחתו של הא-ל….

בקשת הסליחה
בקשת הסליחה היא אולי קצת קשה אבל היא מוסיפה הרבה אור בעולם. היחס החיובי בין אדם לאדם, הפחתת המחלוקת, הורדת האש המלבה היום כל חלקה טובה, כל אלו יכולים בקלות ליצור לנו עולם טוב יותר.

האדיבות בכביש
לפני כמה חודשים נערך מחקר בכביש. הכביש, כידוע לכולם, הוא שדה קטל מלא במריבות קטנות בין אנשים שמעולם לא נפגשו או הכירו בדרך זו או אחרת. לענייננו, המחקר גילה שכל פעם שנהג מגלה אדיבות בכביש כלפי מישהו שמנסה להשתלב, לתקן טעויות בכביש ועוד, הנהג שנהנה מהמחווה והאדיבות שהופגנה כלפיו ינהג ביותר אדיבות ב 7 דקות הקרובות. הבנתם? כל מה שצריך לעשות זה לגלות מעט אדיבות. המעט יגלגל כדורי שלג של אדיבות שיצטברו לכדי אהבה ענקית בכביש (וכך, על אף השלג בכביש יהיו פחות תאונות!!). כך בכל תחום ותחום בחיים. הבעיה: אין מספיק "אדיבים ראשונים" כדי ליצור מספיק כדורי שלג חיוביים.

חודש אלול
בחודש אלול יש לנו הזדמנות ליצור יותר אהבה בעולם. יותר סליחה ומחילה האחד כלפי השני. ממש כמו בכביש: האהבה, הוויתור, האחווה גם כלפי מי שמעולם לא נפגשנו איתו, יכולים ליצור מציאות טובה יותר לכולנו. בחודש אלול יש לנו הזדמנות לבקש מהחבר סליחה, לבקש סליחה ממי שפגענו בו, לאהוב יותר את כולם, להתעסק פחות ופחות בקטנות ובצד הרע של העולם ולהיות יותר ויותר טובים אל כולם.

והבריאות?
קודם כל, זה נושא מספיק חשוב בפני עצמו כדי לכתוב עליו גם אם זה לא היה קשור לבריאות וזו הסיבה האמיתית שכתבתי על נושא זה. אבל אם נשים לבנו ולא נכעס, ולא נשנא ורק נאהב ונשמח בעצמינו ובכולם – אני מעריך שלמרות הג'אנק פוד ולמרות המזהמים הסביבתיים, הורדנו את הסיכון למחלות לפחות ב 20%. שווה לא?

אני אסיים בתפילה של ר' אלימלך מלזינסק

אדרבה

תן בלבנו שנראה כל אחד מעלת חברינו ולא חסרונו
ושנדבר כל אחד את חבירו בדרך הישר והרצוי לפניך
ואל יעלה בלבנו שום שנאה מאחד על חבירו חלילה
ותחזק אותנו באהבה אליך כאשר גלוי וידוע לפניך
שיהא הכל נחת רוח אליך
אמן, כן יהי רצון