הכנה לצום יום הכיפורים

"נו, אתה כבר מוכן לחג?" – שאל אותי מוכר הפרחים בעודו מצביע על המבחר הרענן שלצידו. "לא ממש…" – עניתי וחשבתי שגם שנים רבות של חזרה בתשובה לא יגרמו לי להרגיש מוכן לכבוד היום הגדול. אבל, בעוד ההכנה הרוחנית ליום הכיפורים היא פרויקט של ממש, ההכנה הפיזית לא סבוכה במיוחד. במאמר זה נתייחס רק להכנה הפיזית לצום. בעזרת ה' הכנה פיזית טובה תתן לנו כוחות לנצל את היום הקדוש בצורה הטובה ביותר.

נחלק את דברינו לשני חלקים: סור מרע ועשה טוב.

אז מה לא עושים?

• לא שותים קפה ולא צורכים קפאין בכל צורה שהיא. לא קפה, לא שוקו, לא תה שחור, לא "משקאות אנרגיה", לא שוקולד, לא קולה. אגב, יש גם צמחי מרפא מסוימים שמכילים קפאין: גוארנה והדומים לה. רצוי להימנע גם מהם.

• הסיבה שנרצה להמנע מצריכת קפה היא גם בשל העובדה שהקפה מבריח נוזלים מהגוף ובסופו של דבר גורם להתייבשות. מסיבה זו נמנע גם מצריכת תרופות משתנות במידת האפשר (התייעצות עם רופא חובה!!!). מצוי הרבה בקוקטיילים של תרופות להורדת לחץ דם. יש גם צמחי מרפא מסוימים שנעדיף להימנע מהם מאותה הסיבה כמו: סרפד, זקן התירס ועוד.

• כאשר מופר בגוף האיזון העדין של המלחים, הגוף מפריש מים (בדרכים שונות) על מנת להוציא איתם את המלחים. לכן: מזון מלוח – לא מתאים ליום שלפני הצום. אמנם למלח במידה מסוימת יש חשיבות באיזון הנוזלים בגוף. אך ברוב האוכל המתועש, יש די מלח גם אם הוא "לא מלוח" ביחס לחוש הטעם שלנו. בקיצור, תוספת מלח לא נצרכת ובכמות גדולה מדי – גם מפריעה. אם אתם בכל זאת ממליחים את המזון שלכם – כדאי להשתמש במלח אטלנטי ו/או מלח הימלאיה. גם מלחים אלו מכילים הרבה מאד נתרן אולם מכילים גם מלחים אחרים שנותנים קצת איזון מבחינת הנוזלים.

• ההתפוצצות לפני הצום לא תורמת לתחושת השבע במהלך הצום ולהיפך. מזונות "מפוצצים" אך ללא תרומה ניכרת למהלך הצום הם כל הפחמימות הריקות: לחם לבן, פסטה, סוכר, מתוקים ועוד ועוד. המזונות האלו נותנים אנרגיה זמינה מאד אבל מהסוג שהולך כלעומת שבא. כלומר, השפעתם פגה לאחר כשעה ואנו נשארים כשהיינו. אולי לא נרגיש תחושת רעב במערכת העיכול אולם נישאר חסרי אנרגיה כמקודם. בנוסף, העליה המהירה ברמות הסוכר בדם, תגרור אחריה עליה תלולה ברמות האינסולין שיורידו במהירות את רמות הסוכר וכתוצאה מכך אנו עלולים לחוות עייפות וחולשה.

• אוכל מטוגן יוצר הרגשה של צמאון ועלול ליצור הרגשת כבדות בגוף ו/או צרבות (למי שמועד לכך). לא המזון המומלץ כהכנה לצום.

• חלבונים הם מזון טוב כהכנה לצום. עם זאת, פירוק החלבונים בגוף מצריך מים ולכן גם כמויות גדולות מאד של בשר/ ביצים / גבינות ביום שלפני הצום  – לא מומלצות ויגרמו בסופו של דבר לאיבוד נוזלים בשעות שאחר הארוחה.

* יש הנוהגים לשתות מיץ ענבים לפני הצום בטענה שהסוכר שבמיץ ענבים זמין באופן מיוחד. הטענה אומנם נכונה אולם אם עקבתם עד כאן – זמין מידית זה לא מה שאנו מחפשים לפני הצום. לסיום הצום זה יכול להיות מצוין.

עושים:

• שתייה מרובה ביום שלפני הצום חיונית לצום קל ובריא. חשוב לעקוב אחרי כמויות השתייה ולראות ששותים 10 כוסות ומעלה במשך היום. חשוב לפזר את השתיה במשך היום (ורצוי כבר מהיום שלפניו) ולא להגיע לרגע האחרון ולהיזכר שלא שתינו.

• תזונה קטוגנית ו/או תזונה דלת פחמימות תעזור לכם להעביר את הצום בקלות יותר אבל אם אתם ממש לא יכולים בלי פחמימות – זכרו שפחמימות מורכבות נותנות אנרגיה לאורך זמן רב יותר מאשר פחמימות ריקות / פשוטות. מה זה אומר? אם עוד לא עברתם לתפריט יום יומי שמבוסס על דגנים מלאים – בערב הצום זו הזדמנות טובה להתחיל.

• אגוזים ושקדים מספקים מעט חלבון ושומנים שנותנים אנרגיה ארוכת טווח. מומלץ לנשנש כמה מאלו במשך היום.

• הדרים ומיצי הדרים (תפוזים, אשכוליות, לימונים) עוזרים לשמר את כמות המים בגוף. מומלץ לצרוך מעט מיץ או פירות הדר שונים. אם אתם זוכרים את מה שאמרנו למעלה על העליה המהירה בסוכר לפני הצום – כנראה תעדיפו לשתות מעט מיץ לימון, אבל אם אתם חייבים מעט שתיה מתוקה – מיץ הדרים תהיה בחירה טובה.

• מומלץ להוסיף מעט שומנים לארוחות השונות. קצת שמן זית, קצת טחינה או כל שומן טוב אחר שעולה בדעתכם. השומן מאריך את שהות המזון בקיבה ונותן ספיגה מתונה ויציבה.

• מרק – אחד המזונות בהא הידיעה לצום טוב: מכיל חומרי תזונה שונים, נוזלים, עיכול קל שלא דורש כמעט אנרגיה מהגוף. בקיצור – מזון מושלם לשילוב בארוחות שלפני הצום. רק תעשו טובה: בלי אבקת מרק. באבקת מרק יש מונוסודיום גלוטומט שגורם לכאבי ראש אצל חלק לא מבוטל של האוכלוסייה. בתוספת חוסר השתייה של הצום זה לא נשמע טוב…

• B12 – גם אם אין לכם מחסור בויטמין זה, אנשים רבים מוצאים שהוא מקל עליהם מאוד את הצום. אין תופעות לוואי. אין חשש בשימוש על פי המינון להלן: 1000-1200 מק"ג של B12 למציצה מתחת ללשון.

• צמחי מרפא מחזקים כמו אסטרגלוס למשל, מומלצים תמיד בעת חולשה או כהכנה למצב מחליש.

• באופן כללי: אוכלים בכמויות קטנות במשך היום. לא מחכים לדקות האחרונות ואז דוחפים כל מה שלא אכלנו. השאיפה צריכה להיות: לסיים לאכול 20 דקות לפני תחילת הצום ולאחר מכן – רק לעשות קצת השלמות: עוד כוס שתייה, עוד משהו קטן וכו'.

ולסיום – מניקות: נשים מניקות לא אמורות לחוש חולשה בצום מעבר למקובל אם הכינו עצמם כראוי. עם זאת, יש תוספת קטנה שכדאי לנשים מניקות לצרוך – זרעי חילבה ואניס. לוקחים כפית מזה וכפית מזה וחולטים כ 10 דקות במים רותחים. מסננים ושותים סמוך לצום. ניתן כמובן להמתיק או לערבב עם משקה אחר. לשני צמחים אלו יש יכולות להגביר את יצור חלב האם על מנת שיהיה די חלב לאם גם במשך הצום וגם לאחריו.

מוקדש באהבה רבה לק"ק מצפה כרמים ולכל מי שדחף אותי להוציא דף סיכום זה. יהי רצון שנזכה כולנו להחתם לחיים טובים ארוכים ולשלום!!