רפואת הצמחים / ד”ר מינה פארן

אני לא רוצה לפגוע באף אחד אבל נראה לי שכולם יסכימו איתי שד”ר מינה פארן היא המומחית, בהא הידיעה, לצמחי מרפא בארץ. על הספר שחובה לקרוא לפני שמתחילים לטפל בצמחי מרפא.

פוליטיקה
אני לא נכנס לעניינים הפוליטיים-הפנימיים בסיפור הזה ולכן אציין רק את העובדות. יש למינה פארן 2 ספרים: 1. צמחי מרפא ברפואה המודרנית, 2. רפואת הצמחים. הספר הראשון יצא בהוצאת אקדמון וניתן להשיג אותו רק באקדמון. על הספר מצוין שהוא כרך א’. על הספר השני שיצא בהוצאה עצמאית של מינה פארן לא כתוב שהוא כרך ב’ אולם בגב הספר זה מצוין בחצי משפט. הספר נמכר בכל חנויות הספרים. מה שברור – יש שני ספרים – כרך א’ וכרך ב’ וצריך לצאת גם כרך ג’.

מה יש בספרים
כרך א’ מופיע בכריכה רכה אולם אסור לתת לחיצוניות לבלבל אותנו: מדובר בספר מקצועי מהמדרגה הראשונה. הספר פותח בהכרת מבנה הצמח ולאחר מכן ממשיך לסקור דרכים שונות להכנת צמחי מרפא – אם בסירופ, אם בחליטה או טינקטורה, אבקות, מיצויים בשמן ועוד. בהמשך סוקרת ד”ר פארן את הקבוצות של המרכיבים הפעילים שבצמחי המרפא. לאחר מכן נסקרות בספר תכונות פיזיולוגיות של צמחי מרפא ואז מתחילה מינה פארן לסקור את המערכות השונות בגוף. בספר הראשון נסקרות מערכת החיסון והעור והצמחים המשפיעים עליהם. כל מערכת נסקרת בצורה מפורטת ולאחר מכן מובאות דוגמאות לצמחים, פורמולות שונות מפארמקופיאות שונות בעולם ולבסוף הסבר על כמה צמחים נבחרים. מינה פארן דואגת לתת לנו תיאור בוטני, את הרכיבים הכימיים שבכל צמח, את הקונטראינדיקציות לטיפול, את המקרים בהם כדאי להשתמש בצמח ומינונים. היא משתדלת לתת גם קצת פולקלור ושימוש מסורתי בתרבויות שונות. בספר השני, נסקרות המערכות הבאות בסדרה באותה השיטה – מערכת הלב וכלי הדם, מערכת העיכול, מערכת הנשימה ומערכת העצבים. גם כאן מודגמות פורמולות שונות לבעיות שונות ומפורט הידע לגבי צמחי המרפא כמו בספר הראשון.

מחכה לספר השלישי
אני מחכה כבר כמה שנים לצאת הספר השלישי שאמור לכלול טיפול בצמחי מרפא במערכת השלד והעצמות, המערכת האנדוקרינית ומערכת הרבייה. אני מנחש שספר זה יעלה על קודמיו. את כל הנושאים הפחות ידועים השאירה מינה פארן לספר השלישי.

במה שונים הספרים מספרי צמחי מרפא אחרים?
הספרים של מינה פארן, על אף שהם מכילים קצת פולקלור וקצת מידע היסטורי, הם מכילים מידע רפואי עדכני. מידע שנרכש במעבדות ובמחקרים עם הפניות לספרות מחקרים ועם הפניות למקורות המידע. בספרים רבים שנכתבו אודות צמחי המרפא (אני לא רוצה להכליל הכל אך לצערי זו המציאות) נזכר רק הפולקלור. לא מוצעות פורמולות מאוזנות ולא מוצגות הקונטראינדיקציות, כל מה שמוצג זה רק הפולקלור. זה עצוב, אבל זה מוריד את הרמה של השימוש בצמחי המרפא בעת המודרנית וחבל. הספרים האלו יכולים באמת להוות ספר עזר אפילו לרופא שרוצה לדעת האם הצמח מתנגש עם תרופה חדשה שהוא נותן. הספר מפרט את מנגנון הפעילות של התרופה ואת החומרים הביוכימיים שמכילה התרופה. הספר הוא אחד הספרים הבודדים שמגשרים על הפער בין אלפי השנים בין הרפואה המודרנית לרפואת הצמחים ומאפשרים דו-שיח הגיוני בשפה אחת במפגש ה”תרבויות” הכל כך מיוחד הזה.

0 תגובות
  1. ברכה פרויינדליך
    ברכה פרויינדליך אומר:

    מבקשת מידע על שרף הלבונה לטיפול בשחיקת סחוס בברכיים, איפה קונים, כיצד משתמשים ובאיזה מינון?
    בתודה מראש
    ברכה

    הגב
  2. נדב אלשיך
    נדב אלשיך אומר:

    ברכה שלום,

    את שרף הלבונה ניתן לקנות כמעט בכל חנות טבע. איך משתמשים? אפשר לשחוק ולשים בקפסולות, ניתן להמיס בכהל בריכוז של כ 70% (יש גם חומרים בלבונה מסיסים במים) וניתן גם ללעוס את השרף אם מצבו מאפשר זאת. לעיסת השרף מקובלת מאד בארצות ערב (אורביט ומאסט לא הגיעו לכל מקום…).

    בהצלחה ויום טוב, נדב.

    הגב
  3. ליטל חן
    ליטל חן אומר:

    שלום דר מינה פארן,
    חבר שלי בן 22 חולה במחלת הקרוהן שזוהי מחלה הנמצאת באיזור מערכת העיכול,ישנה דלקת חריפה במעי הדק ופצעים בקיבה.
    הוא סובל מהקאות,בחילות מרובות,חוסר תיאבון,ירידה משמעותית במשקל וכאבי בטן חריפים ועקב כך ירידה משמעותית במצבי הרוח!
    האם יש לך טיפול תרופתי עבור זה?

    הגב
    • נדב אלשיך
      נדב אלשיך אומר:

      שלום,

      האתר אינו של מינה פארן ומינה, סביר להניח, אינה קוראת את התגובות המתפרסמות בו.

      את יכולה לקרוא בספרה של מינה פארן על מחלת הקרוהן ולמצוא מרשמים שונים לטיפול בצמחי מרפא.

      אגב, אני ממליץ על אבחון וטיפול רב תחומי ולא רק טיפול בפורמולת צמחי מרפא.

      בהצלחה ובריאות, נדב.

      הגב
  4. קליגר ד"ר מאיר
    קליגר ד"ר מאיר אומר:

    אני רופא במקצועי, נכה צה”ל, 100% נכות, בכיסא גלכלים.
    מתעניין באגוס הודי – תופעות לוואי, אינדיקציות, אינטראקציות ועוד

    הגב
    • נדב אלשיך
      נדב אלשיך אומר:

      אני מניח שהכוונה לאגוז הקשיו?

      לא כל כך מכיר מחקרים על אגוז הקשיו (אשמח לשמוע!!). מה שאני יודע הוא שאגוז הקשיו מגיע אלינו “מבושל” או לפחות “חצי מבושל” על מנת לקלף אותו. אין קילוף ידני של קשיו ללא ריכוך בבישול, גם לא על ידי מכונות. אני לא יודע אלו ערכים נשמרים לאחר פעולה זו ועד כמה כדאי לאכול מהאגוז בצורה זו.

      הגב

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *