ליתיום

ליתיום – תרופה או מזון?
הליתיום הוא יסוד מתכתי הנחשב למינרל ללא פעילות ביולוגית, כלומר, אין פעילות שהליתיום אמור לבצע באופן טבעי בגוף שלנו. מינרלים אחרים כדוגמת מגנזיום, אשלגן או נתרן – פועלים בכל תא ותא בגוף ופעילותם חיונית לחיי האדם. כאשר יורדת רמתו של אחד המינרלים האלו (ואחרים נוספים) בדם, נמצא האדם בסכנת חיים מידית. כיום אם כן, מקובל לחשוב שהליתיום אינו מקבוצה זו של מינרלים ואין לו תפקיד חיוני בגוף. המשך קריאה…

מומיו

הזהב השחור (ולא נפט…)

עד לפני כמה שנים נחשב הנפט לזהב השחור. הבהלה אחרי הזהב השחור היתה רבה וכל אחד קיווה שבחלקתו ייפול דבר. הנפט, שמחירו היום מגיע לכדי שקלים בודדים לליטר, הורד מגדולתו כשהגיע אחיו ה”מומיו”. המומיו עולה כ 20 ₪ ל-5 גרם. יותר מפי 500 מהנפט… מה זה מומיו, איך משתמשים בו ולמי הוא טוב? המשך קריאה…

DHEA – בלי לחץ

לחץ!!!
לחץ הוא לא רק מושג נפשי. יש ביטוי פיזי ללחץ ולעיתים רק ביטוי פיזי. האדם טוען שהוא רגוע – אבל מערכות הגוף שלא עובדות בלחץ. אחד הביטויים הפיזיים הקלאסיים אצל אדם לחוץ – הוא עבודת יתר של בלוטת יותרת הכליה – “האדרנל”. יותרת הכליה, כשמה, היא בלוטה שנמצאת מעל הכליה, יותרת קטנה שמפרישה הורמונים שונים. יותרת הכליה מחולקת לחלקים שונים ומפרישה חומרים שונים – אבל היום אני רוצה להתמקד בשניים מהם – הקורטיזול והאדרנלין. שני חומרים אלו, קשורים ליכולת עבודה של הגוף בלחץ. הם מעלים את לחץ הדם, מרחיבים כלי נשימה, מצמצמים את אספקת הדם למקומות לא חשובים, מרחיבים את האישונים כדי שנוכל להלחם בצורה הטובה ביותר – ובקיצור – אלו הורמוני לחץ. המשך קריאה…

פסיכולוגיה או פסיכיאטריה?

רקע
הפסיכולוגיה היא שיטה לריפוי הנפש בה משתמשים בעיקר בדיבור. איך זה עובד? האדם ‘החולה’ מגיע אל הפסיכולוג עם דיכאון, למשל. הפסיכולוג משוחח איתו ומגיע איתו לגורמים שונים לדיכאון שלו. הוא מצליח לאחר כמה פגישות להסביר לאדם, איך לשלוט על הדיכאון שלו ואיך לא להיות מדוכא אלא שמח. הפסיכיאטריה לעומת זה, כלל לא מדברת עם האדם. הפסיכיאטריה מזהה את החומרים הכימיים שיכולים ליצור איזון או שינוי אצל אותו אדם וכך משנה את מצב רוחו. אותו אדם שנמצא בדיכאון, למשל, יקבל חומר כימי שמעכב את ספיגת הסרטונין בסינפסה ועל ידי כך משחרר אותו מדיכאון. המשך קריאה…

ויטמין C ומחלת הסרטן

לינוס פאולינג
אחרי שאנחנו כבר יודעים מהי מחלת הסרטן, אפשר לנסות לחפש פתרונות. בכתבה זו, אני רוצה להתייחס לוויכוח עתיק יומין בין הממסד הרפואי לבין מדען ענק שהחזיק פרס נובל לכימיה.
לינוס פאולינג נולד בשנת 1901 והיה מחדש גדול בתחום הכימיה. בעיקר תרם להבנת הקשרים בין מבנה המולקולה לבין תפקידה. המשך קריאה…

גלוקוזאמין ושחיקת סחוס

עד עכשיו היה ידוע שיש כולסטרול טוב וכולסטרול רע. את הסוכר הרע כולנו כבר מכירים והיום נכיר את הסוכר הטוב.

התיאוריה
גלוקוזאמין, “הסוכר הטוב”, הוא אחד הרכיבים החשובים לבניית הסחוס. הגלוקוזאמין הוא בעצם חומר שנמצא באופן טבעי בסחוס של אדם ובעלי חיים ולכן טבעי לחשוב שהוא יוכל לעזור בבניית הסחוס. כמו כל בניין, כך גם בגוף, כדי לבנות – צריך חומרי בניין. אם רוצים לצקת בטון – צריך לקנות מלט. אם רוצים לבנות מפרק – צריך לקנות גלוקוזאמין. המשך קריאה…

גלוטטיון – המלך של נוגדי החמצון

גלוטטיון פרוקסידאז הוא נוגד חמצון חזק מאד, אולי אפילו יותר מכל נוגדי החמצון המוכרים כיום. יש הטוענים שכל ההשפעה של נוגדי החמצון טובה רק משום שהם גורמים לעלייה בגלוטטיון. כנראה שזו טענה מעט מופרכת, אולם ברור שחלק מאותו אפקט טוב של נוגד חמצון הוא בזכות יכולתו לעלות את רמת הגלוטטיון בגוף. המשך קריאה…

כמה B12 יש לך?

כל אחד שמגיע לרופא ומתלונן על חולשה ועייפות, ישלח, סביר להניח, לבדיקות דם ראשוניות אשר במסגרתן גם תיבדק כמותו של ה B12 בדם. B12 הוא אחד הויטמינים הקשים ביותר לספיגה – הוא צריך להיות מוצמד בקיבה ל IF שנושא אותו בהמשך המעי וצריך לעבור עוד כמה שלבים לפני הפיכתו ל B12 פעיל וספיגתו בדם. מסיבה זו, חסר ב B12 הוא נפוץ כל כך. במאמר זה, אני רוצה להטיל מעט ספק בבדיקות הדם להערכת רמת ה B12. המשך קריאה…

צמחי מרפא או תוספי תזונה?

שאלה זו מטרידה הרבה מאד אנשים וכל אחד מציע פתרון שונה והצעה אחרת. נראה לי שלפני שנתחיל לענות על שאלה זו צריך לתת הקדמה קטנה.

תזונה אורתומולקולארית היא בעצם שיטה של שימוש בחומרים שנמצאים באופן טבעי בגוף שלנו. ההיגיון אומר, וכך גם המציאות, שאם נכניס לגוף חומרים שהוא מכיר, הסיכוי שיהיו תופעות לוואי או הפרעות אחרות, נמוך מאד.
בניגוד לחומרים אלו, ישנם חומרים רבים שהגוף “יודע” להתמודד איתם. בין חומרים אלו נמצאים חומרים הנמצאים במזון שלנו, חומרים הנמצאים בצמחי המרפא ותרופות. המשך קריאה…

נדודי שינה ומלטונין

בלוטת האצטרובל במוח מייצרת חומר שנקרא מלטונין. לא ידוע הרבה על המלטונין, אך הנתון הוודאי הוא שהמלטונין אחראי על השינה שלנו. המוח מפריש מלטונין רק בחושך וכך אנו יכולים להרדם.
אנשים שלא ישנים בחושך אלא ישנים באור, פוגעים למעשה בייצור המלטונין אצלם. לא ידוע בדיוק איך קשור המלטונין לנתון הבא אך הוכח מעל לכל ספק שאנשים שמחליפים יום בלילה חשופים יותר למחלות לב, סרטן, סכרת ועוד. המשך קריאה…